בקהילת המומחים ניתן לזהות קולות נוספים, שונים מהנראטיבים שמוביל פוטין. פיודור לוקיאנוב, אחד המומחים הבולטים למדיניות חוץ המקורב למינהל הנשיאותי, טוען שמתקפת חמאס "לבד או בהשתתפות החברים הטובים מאירן" לא הביאה להישגים ומכנה את אנשי חמאס "דתיים פנאטיים". בניגוד לעמדה הרוסית הרשמית, לוקיאנוב אומר ש"הפעולות הברבריות לחלוטין של חמאס באופן טבעי הביאו לתגובה תואמת מצד ישראל". הוא ממשיך וטוען, שהרושם המתקבל הוא שבחמאס אדישים למספר ההרוגים הפלשתינים. לפי לוקיאנוב, אנשי חמאס אינם מתחבאים מאחורי אוכלוסייה אזרחית, אלא "מאמינים שזוהי מטרה קדושה שכדאי למות בשבילה". הוא מדגיש, כי אינו רואה כיצד ניתן לפתור את הסכסוך. בין המומחים היו שהתייחסו לכישלונה של המדיניות האמריקנית במזרח התיכון. לדוגמה, טימופיי בורדצ'ב, ראש תוכנית בפורום ולדאי (Valdai) שבו פוטין משתתף שנים רבות, התייחס גם הוא לכישלון האמריקני, שנעוץ לדעתו בהתחייבויות רבות לצדדים שונים, אשר בלתי-אפשרי לקיים את כולן. במלחמה בעזה ארה"ב תומכת פומבית בישראל ותמיכה זו מסכנת את מעמדה בעולם המוסלמי, בעוד הלחץ האמריקני על ישראל מעורר חוסר שביעות רצון בקרב ישראלים, הרואים בארה"ב בעלת ברית בלי תנאי. וניאמין פופוב, לשעבר שגריר רוסיה בתימן, לוב ותוניסיה, ועמית במועצה הרוסית לעניינים בינלאומיים, הנוקט עמדה אנטי-ישראלית מובהקת, טוען שארה"ב פעלה כדי להפוך את הנושא הפלשתיני למשני, ולכן המלחמה בעזה מהווה מכה למדיניות החוץ האמריקנית. זאת, למרות שלארה"ב היו מספר הצלחות באזור, במיוחד תהליך הנורמליזציה בין מספר מדינות ערביות לישראל ("הסכמי אברהם"). כעת, תמיכתה של ארה"ב בישראל והגיבוי הצבאי שהיא מעניקה לה, הופכים את "ארה"ב לשותפה לטרגדיה". לדעתו, אחת התוצאות החשובות של המלחמה בעזה היא גיבוש העולם המוסלמי, וההוכחה לכך היא ההחלטה מ-11 בנובמבר של פסגת הליגה הערבית והארגון לשיתוף פעולה איסלאמי, שנערכה בריאד, להחזיר את הסוגיה הפלשתינית לסדר היום. להבנתו של פופוב, בכוחו של העולם המוסלמי לדאוג לאינטרסים שלו, כלומר להפוך לאחד הקטבים בסדר העולמי הרב-הקוטבי החדש, שפוטין חותר לבסס. ואכן, ההתייחסות של פוטין למלחמה בעזה היא חלק מתפיסתו את הסדר העולמי הרב-קוטבי החדש שהוא שואף אליו. בנאומיו האחרונים תקף פוטין את ארה"ב וטען ש"הדיקטטורה של ההגמוניה האמריקנית" הופכת לרעועה ומסוכנת לשאר מדינות העולם, והמצב בעזה מהווה הוכחה לכך.

מוטיב זה מופיע במאמרים נוספים. איוון טימופייב, מנכ"ל המועצה הרוסית לעניינים בינלאומיים (מוסד מחקר המקורב למינהל הנשיאותי), טוען שהמלחמה בין ישראל לחמאס היא ביטוי להיחלשותו של הסדר העולמי החד-קוטבי. עם זאת, טימופייב מתאר את המלחמה בעזה וקונפליקטים אחרים כתוצאה מהחולשה של ארה"ב וחוסר איזון במערכת היחסים הבינלאומיים, ולא כמדיניות מכוונת של ארה"ב שתכליתה לשמר את הסדר העולמי, כפי שטען פוטין. גם לוקיאנוב גורס שהמלחמה בעזה היא שלב נוסף של הרקונסטרוקציה העולמית, שהחלה בתחילת המאה. חלק מהמומחים מדגישים את החשיבות של העולם המוסלמי בכינונו של הסדר העולמי החדש. רוסלן ממדוב, חוקר בכיר במרכז ללימודים ערביים ואיסלאמיים במכון למזרחנות במוסקבה, שנוקט עמדה אנטי-ישראלית, טוען שמנהיגי מדינות ערב עדיין שבויים בתפיסת הסדר העולמי החד-קוטבי הישן. רק שבירת הפרדיגמה הזאת, לדעתו, תוביל ליצירת הסדר העולמי החדש. הוא מותח ביקורת על חוסר המעש של מדינות ערב בסוגיה הפלשתינית, אך גם מודע למחלוקות הקיימות ביניהן (איחוד האמירויות, סעודיה, מצרים) לבין חמאס, שכן הן רואות בו סכנה למשטריהן. גם אלכסנדר דוגין, אידאולוג בולט בקרב הלאומנים הקיצוניים הרוסיים, מציג את המלחמה בעזה כחלק מעימות רחב יותר בין רוסיה למערב. לדידו, כעת, כשמדינות המערב ו"הפרוקסי הישראלי" תוקפים את העולם המוסלמי, המדינות המוסלמיות יבינו שהסכסוך בין ישראל לחמאס הוא חלק מהמאבק על הסדר העולמי, והן יוכלו להבין טוב יותר את המאבק של רוסיה באוקראינה. לדעתו, רוסיה וסין הן בעלות הברית של העולם המוסלמי במאבק על העולם הרב-קוטבי. כל אחד מהקטבים יצטרך להוכיח את זכותו להתקיים באמצעות מאבק: רוסיה מול אוקראינה, סין מול טאיוואן, והעולם המוסלמי במסגרת פתרון הסוגיה הפלשתינית. אם העולם המוסלמי לא יצליח להתאחד וליצור קוטב מוסלמי, יתעכב התהליך של המעבר לעולם רב-קוטבי. ניתוח השיח המתנהל על-ידי מומחים ברוסיה מעלה שהתמיכה בנראטיבים של פוטין אינה חד-משמעית, וחלקם אף מציגים דעות מנוגדות. אין מדובר בפלורליזם במובן המערבי של המושג, אם כי ניכר שקיימת רמה מסוימת של חופש ביטוי בנושאים שאינם מסכנים ישירות את המשטר. עם זאת, התזה שלפיה העולם נמצא בתהליך של מעבר מעולם חד-קוטבי לעולם רב-קוטבי, היא חלק מהמיינסטרים ומקובלת גם בקרב מי שמביעים דעות שאינן מתיישבות עם העמדה הרוסית הרשמית. לפי ראיית עולם זו, העולם המוסלמי הוא חלק חשוב בארכיטקטורה הרב-קוטבית ומהווה קוטב ידידותי כלפי רוסיה, שאליו היא עושה מאמצים להתקרב. ישראל, על-פי תפיסה זו, שייכת למערב בהובלת ארה"ב, ומהווה חלק מהקוטב העוין את רוסיה. על-רקע המתיחות הגוברת בין רוסיה לארה"ב, על ישראל להבין את התפיסות המעצבות את המדיניות הרוסית שמכוונת לשבירת הסדר העולמי הנוכחי, ולפרש את התנהלותה של רוסיה מול ישראל דרך פריזמה זו. העמדה האנטי-ישראלית שנקטה רוסיה בקשר למלחמה נגד חמאס מהווה הוכחה נוספת לכך שיש לראות את יחסיה של רוסיה עם מדינות וארגונים שונים על-פי תפיסת הסדר העולמי הרב-קוטבי שהיא שואפת ליצור.