ביום שבו חוגג העולם הקתולי את חג המולד, מתחוללת מלחמה בארץ הקודש נגד אויב המאיים לא רק על העם היהודי אלא על הציוויליזציה הנוצרית-מערבית כולה. חמאס הוא חלק מתנועת "האחים המוסלמים", שמטרתה אוניברסלית. כך פסק יוסוף אל קרדאווי, הסמכות ההלכתית העליונה של התנועה: "קונסטנטינופול נכבשה ב-1453 (בידי העות'מאנים); ועתה נותר כיבוש העיר האחרת רומא... משמעות הדברים - האיסלאם יחזור לאירופה פעם נוספת ככובש וכמנצח לאחר שגורש ממנה פעמיים". קונסטנטינופול הייתה בירת האימפריה הנוצרית המזרחית כאלף שנה, עד שנכבשה והפכה לאיסטנבול. הכנסייה "איה סופיה" הייתה למסגד. רומא היא בירת הנצרות הקתולית וגם בירתה הסמלית של הציוויליזציה המערבית. לכן כיבושה הוא יעד פיזי ורוחני עבור האיסלאם הרדיקלי. ישראל היא המוצב הקדמי במלחמה הזאת. אין הבדל מהותי בין חמאס לפת'ח. גם הרשות הפלשתינית מנסה לכבוש את המורשת הנוצרית. היסטוריה ארוכה אין להם, ולכן הם פועלים למחוק את הזיכרון היהודי מארץ התנ"ך. סעיף 20 באמנת פת'ח אומר במפורש: "טענות הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודי לפלשתין אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה". אם אין שורשים יהודים בארץ, גם לנוצרים אין. אז מה עושים עם ישו? ובכן, הרש"פ מקדמת את הרעיון שישו היה "השאהיד הפלשתיני הראשון". מרים, אם ישו, למקרה שתהיתם, "היא מהעם של פלשתין" ומהווה השראה ל"אסירות, הלוחמות הפלשתיניות". במילים אחרות, לפי הרש"פ המחבלים, כולל חמאס, הולכים בדרכם של ישו ומרים. בחג המולד נשואות עיני העולם לכנסיית המולד בבית לחם. העיר הייתה פעם נוצרית ברובה המוחלט. כיום מהווים הנוצרים כ-15 אחוזים בלבד. הם ברחו מאימת הרש"פ כשם שברחו מאימת חמאס (בעזה נותרו כאלף נוצרים). ברחבי המזרח התיכון פוחתת והולכת האוכלוסייה הנוצרית בעשרות אחוזים. הנוצרים נרדפים ונתונים ללחץ מתמיד להמיר את דתם. הם הפכו דומים ליהודים באירופה של ימי הביניים. כדאי להציץ לשכנתנו הצפונית, שם מתרגשת עלינו מלחמה. לבנון הייתה אמורה להיות המדינה הנוצרית היחידה במזה"ת, וכיום היא שבויה בידי ארגון טרור המופעל מטהרן. הקהילה הנוצרית היחידה שהיא בטוחה ומשגשגת, נמצאת במדינת היהודים. רבים מבניה ובנותיה משרתים בצה"ל ומגנים על ארץ הקודש. ישו היה מטיף יהודי. הוא שמר תורה ומצוות ועלה על הצלב כיהודי. הוא פעל בגליל וביהודה ודיבר עברית וארמית. השם "פלשתינה" ניתן לארץ הזאת כמאה שנים לאחר צליבתו, על-ידי הקיסר אדריאנוס בעקבות מרד בר כוכבא שנכשל ב-135 לספירה. אדריאנוס רצה להשכיח מהיהודים את ארצם וגייס לשם כך את הפלישתים, גויי הים התנ"כיים שנעלמו מאות שנים קודם. במשך כאלפיים שנה נרדפו היהודים וקהילותיהם הוחרבו. למעשה, הם נצלבו כמעין "כפיית חזרה" פוסט טראומטית על "פשע" הצליבה שלא היו אשמים בו. מבחינה זו, עם הקמת מדינת ישראל ישו ירד מהצלב, לבש טלית וחזר הביתה לציון, רק שהפעם הוא אוחז נשק לבל ייצלב שוב. במלחמה הנוכחית, העולם הנוצרי נמצא עם היהודים בסירה אחת. גורל המערב תלוי בניצחוננו החד-משמעי על חמאס.