אין דבר שמשמח יותר את רג'פ טאיפ ארדואן מאשר הזדמנות להעלות טענות מוסריות צדקניות, להציג את עצמו כמנהיג העולם המוסלמי ולהכניס למערב. מלחמת חרבות ברזל מאפשרת לנשיא טורקיה לעשות בדיוק את זה, מציין אקונומיסט (במאמר שפורסם לפני שארדואן השווה את בנימין נתניהו להיטלר).
ארדואן מגזים בתיאור המתרחש בעזה, אבל ההאשמות שהוא משמיע כמעט בכל הזדמנות – נקלטות. הביקורת על המערב והטענות למוסר כפול מצידו, מגיעות לשיא – ולא רק מצד ארדואן. גם פוליטיקאים באופוזיציה, מתנגדי משטר וטורקים מן השורה יאמרו לך, שהמערב הטיל עיצומים על טורקיה בשל שימוש בכוח מופרז בצפון סוריה, אך מסרב לפעול בצורה דומה נגד ישראל; שמי שמגנה את טורקיה על מניעת הפגנות נגד הממשלה, מאבד את הזכות המוסרית לעשות זאת כאשר הוא מונע הפגנות פרו-פלשתיניות בביתו; ועוד.
רגשות דומים נפוצו בעולם הדרומי עוד לפני המלחמה, אבל טורקיה היא מדינה מוסלמית שפגיעותיה בזכויות האדם חשופות יותר לביקורת בשל חברותה בנאט"ו ושאיפתה להתקבל לאיחוד האירופי. יחסיה עם המערב חשובים מאוד, ולכן לביקורת בה על "צביעות המערב" יש יותר משקל. כל אלו משחקים לידיו של ארדואן ומחזקים את טענתו לפיה טורקיה אינה צריכה להיות סובלנית לערכי המערב אלא לפסוע בדרכה שלה. הם מחלישים את מתנגדיו הפרו-דמוקרטיים ופוגעים במאמצים לקדם את זכויות האדם במדינה.
יחסיה של טורקיה עם ארה"ב ואירופה היו מתוחים ממילא, והמלחמה החמירה את הנזק. ארדואן ממשיך לגונן על חמאס, בניגוד למערב ואפילו לחלק ממנהיגי מדינות ערב. המלחמה גרמה לכך שיחסי אנקרה-חמאס נמצאים מתחת למיקרוסקופ. מנהיגי החמאס היושבים בטורקיה טוענים שלא ידעו על מתקפת 7 באוקטובר; אם יוכח ההפך, טורקיה תיחשף להאשמות של רשלנות ואף שותפות בפשע.
הגנתו של ארדואן על חמאס מחסלת את סיכויי ההתפייסות עם ישראל וכל סיכוי שלו לתמונה משותפת עם ג'ו ביידן בעתיד הקרוב. יחד עם החלטתו לעכב את הצטרפותה של שבדיה לנאט"ו, ייתכן שהקונגרס גם ידחה את התוכנית למכור לטורקיה מטוסי F16. הצטרפות לנאט"ו מחייבת הסכמה פה אחד של כל החברות; כעסה של טורקיה על מדיניות ארה"ב עלול לגרום לפרלמנט שלה לפסול לחלוטין את שבדיה.
ההשלכות ארוכות הטווח חמורות באותה מידה, ממשיך אקונומיסט. ההפצצות של ישראל בעזה עלולות להקשות על המערב לנזוף בטורקיה על ההפצצות שלה נגד הכורדים בסוריה, ואין סיכוי שאנקרה תגנה כעת את פשעי המלחמה של רוסיה באוקראינה. הטענות למוסר כפול כבר מקשות על אירופה וארה"ב לנהל שיח עם טורקיה על התנהגותה בתחום זכויות האדם.
בניגוד לרוב הערבים, הטורקים אינם מזדהים עם הפלשתינים, אבל 76% אוהדים אותם לעומת 5% בלבד לישראל. למלחמה יש משמעות גם מבחינת הטורקים הרואים את עצמם כחלק מן הסדר המערבי. ימים אחדים לפני 7 באוקטובר, רק 12% מהטורקים ראו את ארה"ב כבעלת ברית, בעוד 77% הגדירו אותה כאויבת; התמיכה במערב כנראה נמוכה עוד יותר כיום.
חוסר יכולתו של העולם לעצור את המלחמה בעזה מחזק את ארדואן ומקטין את הדרישה שישא באחריות על מעלליו שלו, אומר ייגיט אקסגולו, פעיל חברתי גולה; "זהו מרוץ לתחתית". אקסגולו העביר שבעה חודשים במאסר, בשל טענות מפוברקות למעשי טרור בשל מעורבותו באופוזיציה לארדואן. "אחד הצבועים הגדולים ביותר בזמננו מאשים את המערב בצביעות", אך הוא מסכים שיש ממש בדבריו של ארדואן: "הוא צודק וזו בושה למערב".
