2023 החלה בתחזיות עגומות למיתון במשק האמריקני, אך מסתיימת כשנה מוצלחת מאוד לעובדים ואחת הטובות ביותר לעבודה המאורגנת מזה שנות דור. 525,000 עובדים שבתו בשנה היוצאת; רק פעמיים מאז 1990 מספר השובתים היה גבוה יותר. רבות מן השביתות הובילו לוויתורים ניכרים מצד המעסיקים, ובראשן שביתת עובדי הרכב – מציין וושינגטון פוסט.
המעסיקים הסכימו לשלם יותר בשל שוק עבודה לחוץ במידה חסרת תקדים, כך שמשתלם להם כלכלית לשלם יותר מאשר לנסות למצוא עובדים חדשים או להסתכן באובדן הוותיקים. שיעור האבטלה נותר פחות מ-4% (נכון לחודש נובמבר) והוא כזה שנתיים ברציפות – מצב שהיה כמותו לאחרונה בשנות ה-1960. באביב האחרון החל השכר לשעה לעלות יותר מאשר האינפלציה, וכך עלתה רמת חייהם של העובדים ובמיוחד של בעלי השכר הנמוך ביותר.
החששות ממיתון נבעו מהזינוק בריבית ומפיטורי 160,000 עובדים בענף ההיי-טק בתחילת השנה, אך הם התפוגגו בזכות צריכה חזקה מן הצפוי, אשר דחפה את המעסיקים להמשיך לשכור עובדים. התחרות העזה על עובדים הובילה אותה להמשיך להעלות את השכר, כאשר העליות החדות ביותר נפלו בחלקם של 25% התחתונים.
חוזקו של שוק העבודה מילא תפקיד מרכזי בשורה של שביתות, אשר הובילו לכך שארגוני העובדים בשורה של ענפים הצליחו להשיג את ההסכמים הטובים ביותר מזה עשרות שנים. בחודש מאי פתחו בשביתה 11,500 כותבי תסריטים, לאחר חודשיים הצטרפו אליהם 160,000 שחקנים והוליווד שותקה לראשונה מאז שנות ה-1960. התוצאה: בונוסים על שידורי streaming והגנה מפני השימוש בבינה מלאכותית.
45,000 עובדים בשלוש יצרניות הרכב הגדולות יצאו לשביתה הנרחבת ביותר מזה עשרות שנים, וסיימו עם עליית שכר של 25% על פני 4.5 שנים והזכות לשבות אם ייסגרו מפעלים. 75,000 עובדי חברת שירותי הבריאות קייזר-פרמננטה שבתו לשלושה ימים בחודש אוקטובר, השביתה הגדולה בתולדות הענף. הם השיגו העלאה של למעלה מ-20% על פני ארבע שנים ושכר מינימום של 25 דולר לשעה בקליפורניה. אפילו איומים בשביתה הספיקו לעיתים: איגוד עובדי הקולינריה בלאס וגאס השיג העלאה של 32% על פני חמש שנים ל-40,000 חבריו – ההעלאה החדה ביותר מזה 90 שנה.
כמה כלכלנים מציינים, כי העלאות אלו אינן כה חדות כפי שנראה על הנייר, משום שהאינפלציה תנגוס בהן, שכן למרות ירידתה בחודשים האחרונים – מחירי מוצרים רבים עדיין גבוהים מאשר לפני הקורונה. ועדיין, המגמה בשוק העבודה היא יותר מאשר תגובה לשוק החם ולאינפלציה, אומר הפוסט. העובדים מגיבים לתנאי העבודה המסוכנים יותר שגרמה הקורונה ולעשרות שנים של שכר קפוא בעוד רווחי החברות מזנקים. שכרם של המנכ"לים ביצרני הרכב הגדולים עלה ב-40% לעומת 6% בלבד לעובדים בארבע השנים שקדמו לשביתה. הם הבינו שהמעסיקים מרוויחים היטב והפכו למיליטנטיים יותר.