אלוף בדימוס חיים הרצוג, לשעבר נשיא המדינה, כתב בספרו, עם כלביא יקום – מלחמות ישראל-ערב תש"ח-תשס"ה, שיצא לאור, אחרי מותו של הרצוג, במהדורה מחודשת ומעודכנת על-ידי אלוף בדימוס שלמה גזית: "תוצאות המלחמה (ששת הימים) הצדיקו שנים של עמל מפרך שהשקיעו מפקדי הכוחות המזוינים בישראל וגם העידו על מלאכת תכנון יעילה מאוד שנעשתה במטה הכללי של צה"ל" (עמ' 183). אל"ם ד"ר פעיל כתב: "מבחינה צבאית הייתה מלחמת ששת הימים המלחמה המוצלחת ביותר של מדינת ישראל ביובל הראשון לקיומה, מבחינת ההישגים המדיניים".¹ אם הערכתם של הרצוג, של גזית ושל פעיל מבוססת, הרי התודה מגיעה בעיקר ליצחק רבין, שבשנים שלפני המלחמה היה ראש אג"ם ורמטכ"ל, תוכניותיו הופעלו במלחמה, והצבא שהכין הכריע את האויב. המחקר מעלה, שהתוצאות אומנם היו מעבר לכל הציפיות, אך הן נבעו לא בגלל תפקודו המצוין של צה"ל, ושברוב הקרבות צה"ל תִפקד באופן כושל, מן המטה הכללי ועד מפקדי הגדודים לפחות. בייחוד היה גרוע התפקוד של הרמטכ"ל רבין, שבניגוד לפרסומים, לא הוא היה האיש שקיבל החלטות בצה"ל, לפני המלחמה ובמהלך המלחמה.

לכאורה חיל האויר של צה"ל הביא את הניצחון במלחמת ששת הימים כאשר שעה לאחר פרוץ המלחמה, ביום שני 5 ביוני 1967, השיג במבצע "מוקד" הכרעה, ושאר ששת הימים היו בבחינת ניצול הצלחה ומרדף אחרי אויב בורח, כמו פרשת מלחמתו של גדעון במדיינים בספר שופטים.² הכרעה זאת נבעה בעיקר בזכותו של אלוף משנה יוסף נאור שפיתח את תחום הלוחמה האלקטרונית והמכ"ם, וזמן קצר לפני פרוץ המלחמה פיתח את מתקן ה"רקפת" שאִפשר למטוסים להגיע ליעדיהם מבלי שהתגלו, ועל כך זכה תוך המלחמה בפרס ביטחון ישראל.³ ליצחק רבין לא היה בהשג הזה חלק ונחלה. בכנס סגל פיקוד בכיר בסוף שנת 1966 התקיים דיון על המלחמה הבאה. מפקד חיל האויר דאז, האלוף עזר ויצמן, אמר שחיל האויר יפעל בפתיחתה לפי תוכנית "מוקד". הרמטכ"ל רבין ביטל את דבריו באמרו שטילים חדישים נגד מטוסים יפילו את מטוסינו בדרכם לחצי האי סיני וללב מצרים עוד באל-עריש. לפני המלחמה, רבין – שבמלחמת העצמאות לקה בטראומה קשה – הותקף בפוסט-טראומה, אושפז בבית חולים וקיבל שוֹקים חשמליים. ויצמן, שמילא את מקומו לזמן קצר, קבע שחיל האויר יפתח במלחמה, ומשה דיין, שנתמנה לשר ביטחון במקום לוי אשכול, לא שינה את התוכנית.⁴ רבין מילא תפקיד רמטכ"ל עוד חצי שנה לאחר המלחמה. הוא דאג שבצה"ל לא יתחקרו כלל את מלחמת ששת הימים כדי לא לחשוף את תפקודו לפניה ובמהלכה. ⁵ כך נוצרה מורשת שלילית שחיל האויר של צה"ל הוא הטוב בעולם; הוא ירתיע כל אויב בעתיד, והוא ינטרל אויבים שלא יורתעו. באוקטובר 1973 התברר שמצרים וסוריה לא הורתעו ופתחו במלחמה שבה חיל האויר של צה"ל לא סיפק את הסחורה. אחרי מלחמת יום הכיפורים מפקדי צה"ל לרבות הרמטכ"ל מרדכי גור, ראש אמ"ן שלמה גזית ומפקד חיל האויר בני פלד, אימצו את מורשת רבין ולא תִחקרו אותה וממֵילא לא הפיקו את לקחיה. התוצאה, גם במלחמות הבאות חיל האויר לא סיפק את הסחורה בקרבות היבשה וב-7 באוקטובר 2023 הוא לא פעל כלל. ומכאן מסקנה: לא רק שרבין וקודמיו לא הכינו את צה"ל לקראת מלחמת ששת הימים, אלא שמורשתו של רבין המבוססת על שקרים באה כדי להסתיר את הדחתו מתפקידו הפיקודי שלוש פעמים בשנים 1947–1948, את בריחתו משדה הקרב כמפקד חטיבת "הראל" בקרב שיירת הדמים בשער הגיא ב-20 באפריל 1948,⁶ את התמוטטותו ואשפוזו לקראת מלחמת ששת הימים ואת הסכמתו להסכם אוסלו באוגוסט 1993 במצב פוסט-טראומטי.⁷

הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים איתר התנגדות תוקפנית לחשיפת ליקויים, וטיפוח תרבות מיתולוגית, ולא רק בקרב הנוגעים בדבר, ושל אלה שעלולים להיפגע. התנגדות לחשיפת ליקויים התגלתה מצד אלה העומדים בראש מערכת הביטחון, המערכת הפוליטית, אמצעי התקשורת, ואפילו באוניברסיטאות, לרבות באוניברסיטת תל אביב, שהעומדים בראשה מנעו בשנת 1989, ברגע האחרון, קיום הרצאה שלי על חקר מלחמות במכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות שיזם פרופ' זאב בכלר. הנשיא והרקטור דאז תֵּרצו את המהלך האנטי אקדמי שלהם בכך שאני מתכוון לפגוע באנשים. הסתבר לי שהם נהגו כך בלחצם של פרופ' יהודה ואלך, שפחד כי אנתח את הדחתו מתפקידו במבצע קדש, ושל מאיר פעיל שפחד כי אחשוף את עלילת הדם שפרסם על הקרב בדיר יאסין. כיוָן שפעלתי על-מנת לקיים את ההרצאה, ואף נכתב על כך מאמר ראשי, ביקורתי ביותר, בידיעות אחרונות, ראשי האוניברסיטה הודיעו לי שרגלי לא תדרוך יותר באוניברסיטת תל אביב. התנהגותם מלמדת כי לא חקר האמת העסיק את ראשי האוניברסיטה, אלא נִטרול האיום על המוסד, שהם עומדים בראשו. הניעו אותם גורמי יסוד שהניעו את האינקוויזיציה הקתולית בימי הביניים ואת שלטונות ברית-המועצות: אמת איננה הבנה של המציאות, אלא הגנה על הקיום. מכאן התקדמנו לפיתוח תאוריה שתסביר את התופעה. _________________________ בשבוע הבא: תיאוריה להבנת מקורותיה של תרבות השקר; המתודה של פיתוח התיאוריה; שושלת היחסין ההיסטורית של עקרון השרידות; שתי הנחות יסוד של התיאוריה; תרבות השקר מובנית במציאות; חשיבות חשיפת מנגנון תרבות השקר.

1. הספרייה הווירטואלית של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 10 ביולי 2008. 2. ספר שופטים, פרק ו' עד פרק ח'. מוזכר במזמור תהילים פ"ג, י"ב. 3. סדרת ראיונות מוקלטים עם יוסף נאור. 4. סדרת שיחות עם עזר ויצמן. 5. סדרת שיחות עם הרמטכ"ל והשר חיים בר לב, שבפרוץ המלחמה ובמהלכה היה הרמטכ"ל בפועל. 6. ראו סדרת ספָרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" שעד כתיבת שורות אלה פרסמתי 12 כרכים. הכרך העשירי עוסק בבריחת רבין. 7. ראו מהדורה רביעית מורחבת של ספרי "קריסה ולקחה", הוצאת שרידות 2003, שער רביעי, מקץ עשרים שנה, עמ' 307–407.