|
המחיר כדאי מבחינה חיזבאללה
|
|
|
|
|
|
פגיעת טיל בקרית שמונה, נובמבר 2023 [צילום: ארז בן-סימון, פלאש 90]
|
|
|
בנאומו לאחר החיסול (ב-3 בינואר) הבטיח נסראללה, כי ארגונו יגיב לתקיפה בבירות, ואכן חיזבאללה קידם תקיפה ממוקדת ומרוכזת על בסיס הבקרה האווירית של חיל-האוויר בהר מירון (ב-6 בינואר), לטענתו באמצעות 62 טילים (40 רקטות ו-22 טילי נ"ט). המתקפה גרמה נזק פיזי לבסיס אך לא נפגעים בנפש, למרות טענת נסראללה לפיה 18 מטילי הנ"ט פגעו במטרה. הסלמה נוספת חלה בעקבות התגובה הישראלית, שכללה תקיפות עומק ושורת חיסולים של בכירי כוח רדואן ובראשם וויסאם אל-טוויל, המפקד בפועל של הכוח (ב-8 בינואר), ויום לאחר מכן של חוסיין ברג'י, בכיר ביחידה האווירית הדרומית של חיזבאללה, האחראית לשיגור כטב"מים נגד ישראל (חיזבאללה הכחיש שזה היה תפקידו).
ממאזן הביניים של תוצאות הלחימה ניכר, כי בשני הצדדים נגרם נזק רב לרכוש ולתשתיות, אך מסתמן, כי הנזק הצבאי לתשתיות חיזבאללה גדול יותר מזה שנגרם לצה"ל, אשר השמיד את כל העמדות והתצפיות של חיזבאללה לאורך הגבול וכן מפקדות, מחסני אמל"ח ויעדים אסטרטגיים של הארגון. בדיווחו היומי (ב-7 בינואר) מסר דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, כי תקיפות צה"ל גרמו לפירוק מערך הנ"מ של חיזבאללה וכי צה"ל פועל בחופשיות מלאה במרחב האווירי של לבנון. הוא גם ציין את הסגתם לאחור של פעילי כוח רדואן, באופן המקשה על פעילותם. כך למשל, ב-30 בדצמבר מסר דובר צה"ל, כי 80% מהרקטות ששוגרו מלבנון יום קודם לכן נפלו בשטח לבנון.
חיזבאללה ספג גם אבידות רבות בנפש. עד כה הוא דיווח רשמית על כ-160 הרוגים מקרב פעיליו (ונראה כי היו יותר), מול תשעה הרוגים מקרב כוחות צה"ל. מנגד, הישגי חיזבאללה הם בעיקר בתחום האזרחי, כשההישג הגדול ביותר שהוא זוקף לזכותו הוא פינויים המיידי כבר בראשית הלחימה של 60,000 תושבי הישובים סמוכי הגדר בצד הישראלי, ועוד אלפים נוספים מתושבי הצפון שהתפנו מרצון, הרס בתים נרחב בעיירות ובקיבוצי הגבול (מטולה ומנרה, למשל) וכן הפגיעה הכלכלית לתושבי הצפון. בצד הלבנוני התפנו 80,000 (המספר הרשמי) מתושבי הכפרים במרחב הקרוב לגבול ונפגעה שגרת החיים גם שם.
נראה, כי למרות המחיר הכבד שחיזבאללה משלם כתוצאה מהלחימה הנמשכת, מבחינתו מדובר במחיר נסבל משום שהוא משרת את קידומן של מטרותיו האסטרטגיות ואלה של הציר שבראשו הוא עומד לצד אירן – מטרות שהניעו את החלטתו לפתוח חזית בצפון:
- בהקשר הפלשתיני – מעבר להבעת הסולידריות עם הפלשתינים, הלחימה נועדה לרתק את צה"ל לחזית נוספת ולמנוע ממנו את חיסול שלטון חמאס ברצועת עזה, או למצער לצמצם את הישגי ישראל במלחמה.
- בעימות מול צה"ל – לשמר ואף לשפר את מאזן הכוחות וההרתעה לטובתו של הארגון ביום שאחרי המלחמה.
- בשירות אירן – לתרום לאינטרס האירני לפגוע בישראל ולהחלישה, במיוחד נוכח נכונותה המוגבלת של אירן להגיב ישירות נגד הפעילות הישראלית נגדה.
- לטובת "חזית ההתנגדות" – להוביל את אסטרטגית "התלכדות הזירות" בלחימה מול ישראל, אשר נסראללה היה שותף חשוב בגיבושה בשיתוף אירן, ומהווה מרכיב מרכזי ביישומה.
|
|
|
|
|
לחץ מדיני מוגבל על חיזבאללה [צילום: חוסיין מאלה, AP]
|
|
|
השאלה העיקרית העומדת כרגע על הפרק היא כיצד לממש את האינטרס הישראלי, להמחיש בפועל את יכולתה של ישראל לפגוע משמעותית בחיזבאללה, לגבות ממנו מחיר ולהרחיק את כוחותיו מהגבול - בלי להוביל למלחמה כוללת בזירה הצפונית. השאלה מתחדדת לנוכח הצורך הישראלי לאפשר את החזרת תושבי הצפון לבתיהם, תוך הבטחת ביטחונם ותחושת הביטחון שלהם, אשר התערערו מאוד בעקבות אירועי 7 באוקטובר.
לפי שעה, הלחימה בצפון מתנהלת בעצימות גבוהה ובפועל זו מלחמת התשה הדדית, אך עדיין לא מלחמה כוללת, אם כי בעינה עומדת האפשרות להידרדרות אליה. אולם, לשני הצדדים גורמים מרסנים מבית ומחוץ ובמיוחד הלחץ שמפעילה עליהם ארה"ב (בעיקר על ישראל וכנראה גם על אירן) כדי למנוע מלחמה אזורית כוללת, כשהיא פועלת לקדם פתרון מדיני שיוביל להפסקת הלחימה.
נראה, כי חיזבאללה איננו מעוניין במלחמה כוללת בשלב זה, כפי שניתן ללמוד ממאפייני הלחימה מצידו ומנאומיו של נסראללה, על-אף שהוא מאיים מפורשות כי אם תפרוץ מלחמה כזו - הארגון יפעל ללא ריסון ובכל האמצעים העומדים לרשותו, ללא חוקים וללא גבולות. ישראל מצידה מתייחסת בשלב זה לזירה הצפונית כאל זירה משנית יחסית לזירת עזה, הדורשת השקעה כבדה, כאשר המעבר לשלב ג' בלחימה בעזה מעניק לה מרחב תמרון להמשך פעילותה בצפון.
על אף מאמצי ארה"ב וצרפת לקדם מהלך מדיני, נראה, כי מנופי הלחץ המדיניים על חיזבאללה מוגבלים עדיין. ההצעות העומדות על הפרק מצד המתווך האמריקני, עמוס הוכשטיין, עדיין אינן מספקות כדי לפתות או לדחוק את הארגון להפסיק את האש ולהסכים לנסיגה משמעותית של כוחותיו מהגבול, בוודאי בעת שנמשכת הלחימה בעזה. מכל מקום, בשלב זה נראה, כי גם ממשלת לבנון מיישרת קו עם עמדות חיזבאללה: היא דורשת את הפסקת הלחימה ברצועת עזה ומקשיחה את עמדותיה ביחס למו"מ עם ישראל לסימון הגבול היבשתי.
לפיכך, כל עוד נמשכת הלחימה בגבול לבנון, על ישראל להמשיך ואף להגביר את פעילותה הצבאית בשיטתיות ובנחישות כדי לפגוע באופן חמור בתשתיות חיזבאללה ובכוחות רדואן, ובכך להמחיש את המחיר הכבד שהארגון עצמו ולבנון כולה ישלמו על המשך ההתגרויות בישראל וההתקרבות לגבול וליישובים הישראלים.
זו הזדמנות עבור ישראל לקבע את כללי המשחק שבהם היא מעוניינת, השונים מאלה שניסה נסראללה להכתיב עד 8 באוקטובר. פעילות צבאית זו עשויה להוביל למציאות חדשה לאורך הגבול, אשר תאפשר בשלב ראשון את חזרת תושבי הצפון המפונים לבתיהם, ותייצר בסיס מוסכם למהלכים מדיניים בהמשך - להסדרת המצב לאורך הגבול לטווח הארוך. בה בעת היא תשמר בידי ישראל את ההחלטה אם ומתי לקדם מהלך צבאי נרחב להסרת האיום מצד חיזבאללה.
|
|
