ועכשיו לדילמה של ביידן. מצד אחד יש את האפשרות לצאת לעימות לקרב שבו אפילו שדרת הניהול העירונית ה-ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת ברמה של ראש עיריית שיקאגו לדוגמה, הטוען כי העיר שלו, שהוגדרה בעבר "עיר מקלט" ע"י קודמתו לייטפוט בהתרסה נגד טראמפ, קורסת לתוך עצמה תחת העול.

וראש העיר הדמוקרטי של ניו-יורק, אריק אדאמס מודה שהמשבר פוגע ו- "יהרוס את העיר", כתוצאה מהמדיניות של שליחת מהגרים מממדינות הגבול דוגמת טקסס ופלורידה לערים כמו ניו-יורק.

ובניגוד לנשיא אחר בהיסטוריה, ששלח את ביהמ"ש לאכוף את פסק הדין ווסטר נגד ג'ורג'יה שלו במאבק של מושל ג'ורג'יה נגד שבט צ'ורקי שגורשו לאוקלוהמה, וסירב לציית לפסיקת ביהמ"ש (הרחבה:) ונעמד לצד המושל, החלופה הזו של ביידן, איך נגיד, לא משהו, בלשון המעטה. מצד שני, הוא יתקשה להמשיך לעמוד מהצד ולהגיד כשיורקים עליו שמדובר בסך-הכל בגשם...זאת ואף זאת, תרחישי היחוס להתנגשות, כולם נראים לא טוב, וכוללים חלופות רעות במיוחד שיכולות להתדרדר עד רמת מלחמת אזרחים בשנת בחירות, עם רוח גבית של 25 מושלי מדינות באיחוד. אבל לא רק לביידן יש קלפים "סודים" בשרוול, גם לאבוט מושל טקסס יש...והם לא פחות מנשק גרעיני. טקסס היא המדינה היחידה בארה"ב שיכולה מחר בבוקר להתפצל לחמש מדינות!. סעיף כזה אכן קיים בהסכם הסיפוח של טקסס לארצות הברית, תולדה של הנטייה שרווחה באמצע המאה התשע-עשרה במערכת הפוליטית האמריקנית ליצור איזון מתמיד בין מדינות שתמכו בהמשך קיום העבדות למדינות שהתנגדו לה. הסעיף הזה עמד במרכז המו"מ לסיפוח מדינת ה-"כוכב הבודד" לארה"ב במו"מ בין אנסון ג'ונס (מי שהיה היורש של סם יוסטון מקים הרפובליקה הטקסנית) לג'יימס פולק, נשיא ארה"ב. ביום ה- 2.3.1845, עמד במרכזה של החלטה משותפת שקיבלו שני בתי הקונגרס האמריקני, החלטה שמשמעותה סיפוח של טקסס לארצות הברית. החלטה זו כללה סעיף הקובע במפורש כי טקסס רשאית להתחלק לחמישה חלקים שבהם תותר העבדות, כאשר העבדות בחלקים הטקסניים שמצפון לקו פשרת מיזורי תיאסר ואילו במדינות שתוקמנה מדרום לקו זה יוכרע הדבר בהתאם לעיקרון הריבונות העממית (החלטת התושבים). הוועד הפועל של המפלגה הרפובליקנית בטקסס משתעשע עם הרעיון, ולעת הזו, הסיבה שלא נע קדימה התנעת התהליך כי לא באמת רצו (הטיעון היה זהחתימות לא הצליחו להוכיח שמות), אבל האירוע הזה מתגלגל כבר עשרות שנים יהיה מעניין....