הנרי קיסינג'ר הותיר אחריו אמירה בלתי נשכחת: "לישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים". רצה לומר, צעדי פנים שנוקטות ממשלות בישראל מושפעים, אם לא מוכתבים, על-ידי המימשל בוושינגטון. אנו נזכרים עתה באמירתו הנצחית של קיסינג'ר, אך בשינויים קלים, שהולמים את הצעדים שנוקט הנשיא ג'ו ביידן בימים אלה, בכל הנוגע לעתיד העימות הישראלי-פלשתיני. לא אחת מביע הנשיא ביידן את דאגתו נוכח המלחמה שמנהלת ישראל נגד תנועת חמאס. שיירת המשאיות נושאות הסיוע נכנסת לרצועה עקב לחץ של ארה"ב. אומנם ארה"ב עדיין לא תצביע במועצת הביטחון בתמיכה בהחלטה הפוגעת בישראל. אך כיצד יש לפרש את הצעד הראוותני שעליו נודע בימים אלה: הטלת סנקציות על ארבעה מתנחלים כי לדעת המימשל היו מעורבים במעשי אלימות נגד פלשתינים. מה מאותת צעד נדיר זה? ובכן, צעד זה מכוון לישראל, בעלת הברית, ביטוי לאי-נחת אמריקני מן האלימות ביו"ש, אך גם קריאה למצביעים שיכריעו לבחירת הנשיא ביידן לכהונה שניה. לעניות דעתנו, הסנקציות הללו, ומשאיות-המזון אל הרצועה, נועדו לסייע לאוכלוסית הרצועה אך גם למסע הבחירות של הנשיא ביידן. מצבו בסקרי דעת הקהל מלמד שגוברים הסיכויים שדונלד טראמפ ישוב להתגורר בבית הלבן. הנשיא ביידן, שגילו בעוכריו מבחינה פוליטית מפגין יד קשה, בהחלטה להפציץ מיליציות אירניות בסוריה ובעירק. כך בתגובה להריגת שלושה חיילים אמריקנים בירדן. הפצצות כבדות אלה יסייעו לטשטש את התדמית של רפיון נשיאותי. ואגב כך, עשוי להתחזק מעמדו. הטלת הסנקציות על ארבעה מתנחלים, ולא על שרים בממשלתו של בנימין נתניהו (כנראה איתמר בן-גביר ובלצאל סמוטריץ'), נועדה להרגיע את הציבור הערבי-פלשתיני בארה"ב. ציבור זה חדור כעס נוכח הרומן הפומבי עם ישראל שיזם ביידן: לפיכך עליו להתרחק מן הדימוי האוהד-מאד לישראל כי הוא נזקק גם לקולות הציבור הערבי-פלשתיני. עליו ליצור רושם של "איזון" ביחסו של הבית הלבן לצדדים כאן באיזור. והיו מי שהתרשמו כאילו ארה"ב "בורחת" מן הסכסוך הישראלי-פלשתיני. לכן מבקש הנשיא ביידן להטמיע את דעתו: מימוש "פתרון שתי המדינות". בהשגת יעד זה קודמיו כשלו. מציאות זו נועדה לאושש את מעמדו. מצבו בסקרי דעת הקהל מכתיב במידה רבה נקיטת צעדים, כמו הסנקציות. בתוך מפלגתו אינו זוכה לתמיכה יציבה במועמדותו לכהונה שניה. בתוך המפלגה הדמוקרטית מצטנן היחס האוהד, המסורתי, לישראל. יהיו פרשנים אצלינו שינצלו את צעד הסנקציות כדי לומר לנו כי נתניהו כשל גם בתחום היחסים עם הנשיא ביידן. אולם, לנו נראה, כי הצעדים שנוקט במופגן רק מוכיחים את האמת הגלומה באותה אמירה של קיסינג'ר, אומנם בשינוי קל. כלומר: "לנשיא ביידן אין מדיניות-חוץ, אלא רק מדיניות פנים", בעונה זו, לקראת ההצבעה בנובמבר 2024. ממש מפתיע: גם ביידן הוא פוליטיקאי! לפחות הישראלי, צרכן אדוק של אמצעי התקשורת, לא אמור להיות מוטרד מן הכותרות על סנקציות. אנו מוטרדים מקשיים גדולים פי כמה וכמה בגלל תופעות גורליות הפוקדות אותנו בימים אלה. הן ממתינות להחלטות חשובות של ראש הממשלה נתניהו ושל האויב.