פייסבוק חוגגת היום (4.2.24) את יום הולדתה ה-20, ומהווה מגנט למחלוקות וכסף כפי שהייתה מאז באה לעולם. בשבוע שעבר (31.1.24) הותקף חזיתית מארק צוקרברג בסנאט בשל הפצת מידע מזיק. למחרת פרסמה מטא עוד דוח מעולה ושווי השוק שלה כעת הוא 1.2 טריליון דולר. אבל הרשתות החברתיות עוברות, כמעט בלתי תשומת לב, שינויים משמעותיים – טוען אקונומיסט. הקסם של הרשתות היה חיבור בין מגע אישי לבין תקשורת המונים. כעת השניים שבים ונפרדים. עידכונים של חברים פינו את מקומם לסרטונים של זרים הנראים כמו טלוויזיה היפראקטיבית. פוסטים ציבוריים הולכים ומתכנסים לקבוצות סגורות ומזכירים דוא"ל. מה שצוקרברג מכנה "כיכר העיר" נבנית מחדש ומציבה בעיות. יש לזה חשיבות, כי הרשתות החברתיות הן כעת הדרך לחוות את האינטרנט. לפייסבוק לבדה יש 3 מיליארד משתמשים. יישומונים חברתיים תופסים קרוב למחצית מהמסך של הסלולר וצורכים רבע מהשעות בהן המשתמשים ערים, עלייה של 40% לעומת 2020. הן הזירה לוויכוחים וקמפיינים פוליטיים, בשנה בה מחצית מתושבי העולם הולכים לקלפיות. המאפיין המפתיע ביותר של הרשתות החברתיות הוא שהן כבר לא כל כך חברתיות. בהשראת טיק-טוק, יישומונים כמו פייסבוק מגישים יותר ויותר סרטונים תוצרת בינה מלאכותית על-פי התנהגות הגולשים ולא על-פי קשריהם החברתיים. במקביל, מספר הפוסטים יורד: שיעור האמריקנים האומרים שהם נהנים לתעד באופן מקוון את חייהם הוא 22%, לעומת 40% ב-2020. הוויכוחים עוברים לקבוצות מצומצמות כמו ווטסאפ וטלגרם. קשה לדעת מה בדיוק קורה: טיק-טוק הסינית היא מסתורין, טוויטר הפכה לפרטית, קבוצות פרטיות מקודדות לחלוטין. חלק מן ההשלכות ברורות, מדגיש אקונומיסט. מנהלי קמפיינים פוליטיים אומרים שנאלצו להנמיך את הטון כדי לזכות בתשומת הלב של קבוצות פרטיות. הפוסטים ביישומוני הודעות מסודרים באופן כרונולוגי ולא בהתאם לתפוצה, וכך פוחת המניע לצעקנות. קבוצות פרטיות טובות יותר לבריאותם הנפשית של צעירים, המתקשים להתמודד עם דיונים פומביים על חייהם הפרטיים. המידע מגיע ממקורות נרחבים יותר ויש סיכוי שיהיה טוב יותר. עם זאת, העולם החדש של הרשתות החברתיות יוצר בעיות משלו. יישומוני מסרים לרוב אינם מנוטרים. זה טוב לקבוצות קטנות, אך זה אומר שאפשר להפיץ בטלגרם ובווטסאפ שקרים שהיו נבלמים בידי רשתות כמו פייסבוק. בזמן הקורונה שימשו הרשתות כמקום בו יכלו מדענים לחלוק מידע, והן היו מוצפות במידע על הפלישה הרוסית לאוקראינה; עם המעבר לקבוצות סגורות, זרם המידע ברשתות הגדולות נחלש ובמקביל גדל כוחם היחסי בהן של קיצוניים. כדי שתוכן יהפוך לוויראלי ברשתות הפתוחות, היה צורך שהמשתמשים ישתפו אותו. לעומת זאת, בקבוצות הסגורות המשתמשים מגבים תוכן פשוט בכך שהם צופים בו, והאלגוריתם מתגמל את התכנים הנצפים ביותר. פרובוקטורים ייצאו נשכרים, כמו גם סוחרי דיסאינפורמציה ויצרני זיופים. חמור עוד יותר הוא ההעדר של מקורות אמיתיים. צוקרברג אמר פעם שהוא רוצה שפייסבוק תהיה כמו עיתון מותאם אישית, אבל חדשות מהוות רק 3% מהתוכן ברשת שלו. ברחבי הרשתות החברתיות הן מהוות 19% מהתכנים, לעומת 26% ב-2018. פרסומים כמו BuzzFeed, אשר הסתמכו על הפצה ברשתות החברתיות, גוועו. זוהי בעיה קשה כאשר קרוב למחצית מהצעירים אומרים שהרשתות הן מקור החדשות העיקרי שלהם. יש הטוענים שניתן לתקן את כשלי הרשתות החברתיות באמצעות ניהול טוב יותר, קידוד חכם או מודל עסקי שונה. צעדים כאלה יכולים לעזור, אבל הבעיות הצצות בדור החדש של היישומונים מלמדות שהכשלים הם תוצאה של הסחר-מכר הטבוע בתקשורת האנושית. כאשר הרשתות נעות לעבר קבוצות פרטיות, הן באופן בלתי נמנע הופכות לפחות מפוקחות. כאשר משתמשים נכנסים לקבוצה משלהם, הם עלולים לקבל תכנים קיצוניים יותר. כאשר הם מתמקדים בבידור, הם צורכים פחות חדשות. כל זה אומר, שצריך להקדיש פחות זמן לקרבות הישנים ולעסוק בבעיות החדשות, מסכם אקונומיסט.