ברור שזה לא סוף הסיפור. טראמפ יכול לפעול בשתי דרכים, ושוב – כדי להרוויח זמן. הוא יכול לבקש דיון נוסף בפני כל 11 שופטי בית המשפט לערעורים; והוא יכול להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. כמו אצלנו, ההחלטה על דיון נוסף נתונה כולה בידי בית המשפט. ובניגוד אלינו, בית המשפט העליון של ארה"ב אינו ערכאת ערעור ובוחר את התיקים החוקתיים המשמעותיים בהם ידון.
"מאוד לא סביר להניח שבית המשפט לערעורים יעניק דיון נוסף", אומרת ל-News1 פרופ' אריקה האשימוטו מבית המשפט למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון. האשימוטו הייתה בעבר עוזרת משפטית בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון ובבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה, ולאחר מכן סניגורית ציבורית בכירה בוושינגטון ופרופסור למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'יה.
"בית המשפט לערעורים יודע שבכל מקרה, מי שיפסיד אצלו – יערער לבית המשפט העליון, והשופטים מבינים שדיון נוסף רק יעכב את ההליכים. גם העובדה שפסק הדין ניתן פה אחד מפחיתה מאוד את האפשרות לדיון נוסף, אלא אם כן השופטים יחשבו שיש משהו מאוד שגוי בפסק הדין", סבורה האשימוטו. פרקליט פלילי בכיר מסכים עם האשימוטו: "הסיכוי להרכב מורחב הוא אפסי, כי הסוגיות המשפטיות ברורות מאוד".
לעומת זאת, השניים חלוקים בשאלה האם בית המשפט העליון יסכים לדון בערעור. על פניו נראה, שהתשובה חיובית ללא כל היסוס: מדובר בשאלה חוקתית שטרם הוכרעה (חסינות הנשיא לאחר כהונתו על מעשים שביצע במהלכה, ועצם היקפה של אותה חסינות) ובעלת חשיבות ציבורית ולאומית ממדרגה ראשונה (האם הנשיא לשעבר ומועמד מוביל לנשיאות כעת) יועמד לדין.
זוהי דעתה של האשימוטו: "מדובר בשאלה חדשנית לגמרי. קשה יהיה לבית המשפט לומר שלנשיא יש חסינות מוחלטת, כפי שטוען טראמפ. זה לא אומר שאין כל סיכוי שהעליון יימנע מכך, אבל פסק הדין של בית המשפט לערעורים משכנע מאוד. גם לא נראה לי שבית המשפט יהיה מוכן לומר, שכל מי שניתן להדיחו בקונגרס – ויש עשרות בעלי תפקידים כאלה – יהיה חסין מהליך פלילי. אבל הוא כן ידון בערעור".
הפרקליט הבכיר, בשיחה עם News1, הרבה פחות בטוח. "בית המשפט העליון נכנס לתמונה באחד משני מקרים: אם יש חילוקי דעות ברמת המדינות ובין בתי המשפט בערכאות הנמוכות, וזה לא המצב כאן; ואם מדובר בסוגיה בעלת חשיבות לאומית, וברור שאין סוגיה חשובה יותר. אבל לאור פסק הדין של בית המשפט לערעורים, אולי העליון לא ירצה לעכב את התיק. יתרה מזאת: אם בית המשפט העליון יחליט לדון בערעור, הוא ייראה כמי שמתערב במערכת הבחירות – וזה הדבר האחרון שרוצה נשיא בית המשפט, ג'ון רוברטס".
לדעת הפרקליט הבכיר, יש חשיבות רבה גם להרכבו של בית המשפט, לנוכח העובדה שיש צורך בתמיכתם של ארבעה לפחות מבין תשעת השופטים כדי להסכים לדון בערעור. הוא מזהה גרעין שמרני נוקשה של השופטים קלרנס תומס, סמואל אליטו וניל גורסץ'. בהנחה שרוברטס לא ישוש להכניס את בית המשפט העליון לזירה הפוליטית, ומאחר שקרוב לוודאי שהשופטות הליברליות – אלנה קגן, סוניה סוטומאיור וקטנג'י ג'קסון-בראון – לא ירצו לדון בערעור, נשארו שני שופטים שמרנים (מינויים של טראמפ) שיכולים לספק את הקול המכריע: ברט קוואנו ואיימי קוני-בארט.
"קוואנו דואג למוניטין של בית המשפט ולמורשת שלו עצמו", אומר הפרקליט, המכיר היטב את קוואנו. "את קוני-בארט קשה יותר לצפות. היא יותר מודאגת מאשר הגוש השמרני בנוגע למוניטין של בית המשפט, אבל עשויה לתת את הקול הרביעי לשמיעת הערעור". אגב, שאלה מעניינת היא האם תומס – שעמד במרכז של פרשות מביכות בהן קיבל טובות הנאה ממיליארדר שמרני – יפסול את עצמו: רעייתו, ג'יני תומס, היא פעילה בולטת למען טראמפ ולהפצת כזביו בנושא הבחירות.