דונלד טראמפ מבקש (13.2.24) מבית המשפט העליון של ארה"ב לקבוע, כי יש לו חסינות מוחלטת מהעמדה לדין על נסיונותיו להטות את תוצאות הבחירות ב-2020. טראמפ גם מבקש שלא לחדש את ההליכים נגדו בבית המשפט הפדרלי המחוזי בוושינגטון עד להחלטה בבקשתו לערער.
טראמפ טוען, כי לנשיא ארה"ב יש - גם לאחר תום כהונתו - חסינות מוחלטת על כל מעשיו במהלך הכהונה, וכי בלא חסינות כזאת יתקשה הנשיא לתפקד. השופטת המחוזית טניה צ'טקן, הדנה בתיק הפדרלי נגד טראמפ בנוגע לבחירות, דחתה מכל וכל טענה זו. בשבוע שעבר דחה פה אחד בית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון את ערעורו של טראמפ, באומרו שלא ניתן לקבל את הטענה שהוא חסין מפני העמדה לדין באשמת ניסיון לערער את הבלם החשוב ביותר על כוחה של הרשות המבצעת: כיבוד תוצאות הבחירות.
בבקשה לערער לעליון שבים וטוענים עורכי דינו של טראמפ, כי בלא חסינות מוחלטת - כתבי אישום נגד נשיאים יהפכו לתופעה נפוצה (טראמפ הוא הנשיא-לשעבר הראשון הניצב בפני הליכים פליליים בארבעה תיקים נפרדים, וכבר רמז שאם ייבחר שוב - יחפש דרכים להעמיד לדין את ג'ו ביידן). "בלא חסינות מהליכים פליליים, הנשיאות כפי שאנו מכירים אותה תחדל להתקיים", הזהירו.
מומחי משפט אמריקנים עימם שוחח News1 בשבוע האחרון היו תמימי דעים, כי לערעורו של טראמפ אין סיכוי להתקבל - אם בכלל יסכים בית המשפט העליון לדון בו. בית המשפט דן רק בנושאים חוקתיים בעלי חשיבות לאומית או במקרים בהם יש צורך להכריע בין פסיקות סותרות של בתי המשפט הפדרליים לערעורים; יש צורך בכך שלפחות ארבעה מבין תשעת השופטים יסכימו לדון בתיק. לעומת זאת, כדי להוציא צו ביניים - יש צורך ברוב של לפחות חמישה שופטים.
המומחים אמרו, כי ספק אם יימצאו ארבעה שופטים כאלה, אם כי הסיכוי לכך הוא ממשי. מדובר בפסק דין של בית משפט אחד, אשר ניתן פה אחד ומנומק היטב ב-57 עמודים. גם אם בית המשפט ישמע את הערעור, הם מעריכים, הוא יידחה במהירות ואולי אפילו פה אחד. זאת, הן בשל האבסורדיות בדרישה לחסינות מוחלטת, והן משום שעד כה היה ברור לכל שהיא אינה קיימת. כך למשל, באוגוסט 1974 העניק ג'רלד פורד לריצ'רד ניקסון חנינה על מעשיו בפרשת ווטרגייט, מאחר שבלעדיה קרוב לוודאי שהוא היה עומד לדין.
