בזמן שישנתם, הסנאט מצביע עם רוב של 66 סנאטורים ובכללם חלק גדול רפובליקני בעד חבילת סיוע של 95 מיליארד דולר ושולח אותו לבית הנבחרים. למה זה חשוב ולמה זה עדיין לא גמור?

• ההצבעה היא דו-מפלגתית ומראה כי לפחות בסנאט ניתן להגיע להסכמות משותפות ברוב של 2/3 מהבית.

• הצבעה עם מעל 60 סנטורים מונעת את הליך הפילבסטר, זכות שבמסגרתה יכול כל סנטור "לדבר את עצמו למוות" כדי לעכב חקיקה, שזה כלי פרלמנטרי חשוב מחד-גיסא, אבל "תוקע" חקיקה שחשוב בה אלמנט של כל יום להעביר אותה.

הנשיא טראמפ בהתבטאות שהייתה בעיתית עבורנו (כן כן, לא כולנו, מכיר את אלה שבטוחים שאפשר לחיות בלי סיוע אמריקני) טוען כי ארה"ב חייבת להפסיק סיוע חוץ בכלל, ולעבור להלוואות בתנאים נוחים. בהקשר זה, הוא מקבל איתות חשוב למה "מיין-סטרים" של הסנאט חושב אחרת. כעת, הלחץ עובר לג'ונסון, הספיקר של בית הנבחרים. לפני מספר שבועות הוא שלח לחברים בבית בקשה להצביע על חוק סיוע חוץ "מכווץ" של 60+ מיליארד דולר (לעומת 114M המקורי והצבעה בסנאט המצומקת יותר של 95M) וניסה במקביל להעביר רק את הסיוע לישראל מתוך החבילה. כתבתי לפני כשבוע מאמר על המצב השברירי בבית הנבחרים וכי קיים רוב של 219:213 רפובליקנים, שהמשמעות בו ש-"כל ממזר מלך" ומספיק שיותר מאחד משנה את הצבעתו בצד הרפובליקני ואין רוב להעברת החקיקה. זה מחייב את ג'ונסון "ללכת על ביצים" בבית נבחרים שבו יש קבוצה של Maga Trumpers שבצורה עיקבית נגד סיוע חוץ בכלל ונגד אוקראינה בפרט. מצד שני, מספיק רק 2-3 "מורדים" רפובליקנים, להצביע עם הדמוקרטים, ולהעניק לנשיא ביידן ניצחון מוחץ. אז הנה הדילמה של הרפובליקנים. להצטרף להצעה "משופרת" ולהעביר ניצחון שייחשב גם שלהם (לכיווץ הסיוע) או ללכת על כל הקופה ולנסות ליירט את החוק ולהביא אותו לקבורת חמור (כי חוק אחר לא יעבור בסנאט רק לישראל) ולהרגיז חלק לא מבוטל של הבייס הרפובליקני שרוצה בחיזוק הגדר ומעוניין בסיוע לישראל. דילמה לא פשוטה וזה עוד לפני האפשרות לצאת "לוזרים" שלא הצליחו לעצור אצלם בבית (תרתי משמע) את החקיקה. ולבסוף, אם בבית נבחרים עסקינן, היום יש קרב של מזי שלנו על מחוז השני של ניור יורק, שם היא מייצגת את המפלגה הרפובליקנית. הסקרים וגם השלג נגדה, ואם היא מפסידה את הבחירות הללו, הפער בבית הנבחרים יתכווץ עוד יותר ויעשה את החיים של היו"ר, מורכבים אף יותר.