רק ארבעה חודשים חלפו וכבר משבר לאומי חמור הסתנן - או הוגנב - אל תוך המגרש הפוליטי. לאחר מחדל המודיעין, משבר ה-7-10, התחזקה ההכרה כי רק אחדות תסייע לשחרור ה"חטופים". מי שניצלו מטבח החמאס הועברו בכפיה לשבי האכזרי של ארגון הטרור: מי העלה בדעתו כי חטופים בידי האויב יהיו נתונים במוקד של חילוקי דעות. והמשבר - לאומי. "הבו לנו אחדות!", זעקו נבחרי ובכירי הציבור. אבל לפעמים סיסמת "האחדות" בחיי המעשה היא מרשם למחלוקת פוליטית. כך, גם כאשר ישראלים מרותקים כלואים בבסיס האויב, מנותקים ממשפחותיהם. הם החלו בפעולות מחאה שהיו המוניות. רק בימים אלה נערכו שתי הפגנות: האחת, מחאה נגד בנימין נתניהו בו ראו מנהיג כושל. ההפגנה האחרת, גם כן נגד נתניהו שהואשם בדחיקה לקרן זווית של המאמץ לשחרור החטופים. המחאות התערבבו זו בזו וקשה היה להבחין ביניהן שהרי נתניהו היה המוקד בשתי ההפגנות. רונן צור, לשעבר יו"ר המטה להצלת החטופים, הוא מי שהשתתף במפגשים עם ראשי המדינה, עם חברי פרלמנטרים זרים והיה אורח תדיר באולפנים. בעיני חלק מן הציבור החזיק ב"תיק החטופים", המוציא והמביא, המפגיש והנפגש, והוא רהוט, אורח רצוי באולפנים. אם תרצו: צור היה למעין "שר לענייני החטופים". היו קרובי משפחות החטופים שהתרעמו על שנוצרה כמעט זהות פוליטית: שתי הפגנות, שהן בעצם אחת, נגד נתניהו. על כך הערתי לפני כשבועיים בטורי באתר "מחלקה ראשונה". ציינתי כי להתרשמותי מוביל רונן צור לתמיכה בהדחת נתניהו. שמתי לב למה שנדפס באתר "ויקפדיה" לפיו צור היה בעברו פעיל במפלגת העבודה ואף כיהן מטעמה כח"כ, בשולי הכנסת ה-16. עברו הפוליטי של צור לא היה צריך למנוע ממנו את ראשות המטה לשחרור החטופים. אך היו משפחות חטופים שהעירו כי תפקודו של צור היה גם פוליטי. סורבתי לבקשה לשוחח עם רונן צור כדי לדון בטענות הפוליטיות נגדו. הוא ראוי להוקרה על פעילותו למען הצלת החטופים, אך טוב שנקט צעד ההתפטרות שנגרמה עקב לחץ פוליטי שכנראה הופעל עליו מאחורי הקלעים. את המסקנה יסיק, לפי המקווה, יורשו של היו"ר המתפטר מראשות המטה לשחרור החטופים. בראשו של היורש, אם יתמנה, יש להטמיע מלים אלה: "התפקיד שתמלא הינו ממלכתי, תהא אשר תהא עמדתך הפוליטית".