יוסף ואלד, מוזיקאי, מלחין ומנצח מקהלות הלך לעולמו (19.2.24) והוא בן 88 במותו. ואלד היה מנהל מוזיקלי בלהקת הנח"ל, היה מורה למוזיקה בבתי ספר, מנצח מקהלות ובין לבין הלחין שירים רבים שכמה מהם בוצעו על-ידי זמרים יידועי שם ובהם יהורם גאון, רן אלירן, יפה ירקוני, הצמד חדוה ודוד, אילנה רובינא ועוד. בין השירים שהלחין: "השניים" (כי טובים דודיך מיין) למילותיו של יהודה מלצר, שאותו ביצעו הצמד חדווה ודוד בפסטיבל הזמר והפזמון 1966 וזכה במקום שלישי, השיר "לילך רוצה לקטוף את הירח" שבוצע על-ידי אילנה רובינא בפסטיבל שירי ילדים הראשון, השיר "תמיד מחדש" שביצע רן אלירן בפסטיבל הזמר והפזמון 1967 ועוד. ואלד הלחין את השיר "הם ישנם" למילים של יוסי גמזו, שיר שנכתב לאחר מלחמת ששת הימים ובוצע על-ידי יהורם גאון לזכרו של סגן עמירם מנור, טייס שנפל במלחמה ליד תעלת סואץ.

פרקי חייו

ואלד נולד בבוקרשט ברומניה בשנת 1935. בתקופת מלחמת העולם השנייה נלקח אביו לעבודות כפיה והוא ואמו נאלצו לנדוד בין כפרים ברומניה לעיתים רעבים ללחם. "בתקופה זו עברנו תלאות ימים קשים", סיפר לימים אולם נמנע מלהיכנס לפרטים עצובים והסביר "אני איש אופטימי ושמח ולמה להכניס דברים עצובים" . ב-1948 חודשים ספורים לאחר הקמת המדינה והוא בגיל 13 הגיע ואלד עם 500 ילדים ניצולי שואה מרומניה לנמל חיפה באניית נגבה, לאחר ששהו קודם במחנה מעבר אפלדורן שבהולנד במשך 13 חודשים. מספר ואלד: "אני הייתי צמוד במחנה לכינור, שעליו התחלתי לנגן בגיל 7 בבוקרשט וכבר בגיל 11 ניגנתי בתזמורת ילדי רומניה. במחנה הולנד התוועדתי לזמר העברי, תוך קבלת שירונים שהמילים היו כתובות באותיות לטיניות ולאחר שהמורה השליח מן הארץ היה מסביר לנו את תוכן השיר, היה קורא לי: "יוסף ! בוא תלמד את הכתה המנגינה!" וכך הייתי למורה למוזיקה כבר בגיל 12". עוד מספר ואלד: "עם העלייה חולקו 500 הילדים במוסדות של 'עליית הנוער' ואני הגעתי עם עוד 35 ילדים למשק הפועלות בתל אביב שהיה ממוקם בשדרות הקרן הקיימת 75 (כיום שדרות בן-גוריון) בפינת רחוב אדם הכהן. שם פגשתי לראשונה את המורה למוזיקה דניאל סמבורסקי שלקח אותי תחת חסותו, רשם אותי לתחרות לקבלת מילגה שנערכה על-ידי "המוסד למוזיקה בעם" שהיה בעצם קונסרבטוריון ביסודו ובהנהלתו של המלחין מנשא רבינא. סמבורסקי הביא אותי לדירתו ברחוב גורדון 71, עבד איתי על ההכנה לתחרות תוך שהוא מלווה אותי בפסנתר. היצירה הייתה 'הקונצ'רטו בלה מינור מאת אנטוניו ויולדי'. אני ניצחתי בתחרות שבה השתתפו עוד שישה מתחרים. קיבלתי את המילגה ולמדתי אצל שלמה גרטר שהיה כנר בתזמורת הפילהרמונית במשך שנתיים. סמבורסקי שיתף אותי כסולן במקהלת הילדים בעזרתה לימד שירים ברדיו מדי שבוע. לאחר מכן עבר יוסי ואלד לקיבוץ דברת שבעמק יזרעאל. בשנת 1953, בגיל 18, התגייס לצה"ל לצוות הווי נחל ושירת בהמשך כמדריך מוזיקלי בלהקת הנח"ל בתקופתם של חיים טופול, אורי זוהר, גבי עמרני נחמה הנדל ועוד. ב-1955 כשהיה בן 20 בלבד ניצח בכינוס הנח"ל שהיה בחיפה על מקהלה של מאה טירונים ותזמורת של 35 נגנים. ב-1956 בגיל 21 במסגרת שירותו הצבאי נשלח ואלד על-ידי פיקוד הנח"ל לכתוב מוזיקה שליוותה את הסרט הדוקומנטרי על היאחזות הנח"ל "עין גדי". הצילומים והבימוי מאת אלכס גוטליב, קריינות חיים טופול, נגינה באקורדיון יוסלה אורג, קולות רקע במוזיקה: נחמה הנדל, עליזה קאשי ועדי עציון. נערת התסריט אופירה ארז (נבון) .

מורה למוזיקה ומנצח מקהלות

לאחר שחרורו מצה"ל, לקראת סוף שנות ה-50 היה ואלד מורה למוזיקה במספר בתי ספר ובהם בית ספר יסודי ברמת חן, בית ספר תל חי בתל אביב, בית ספר ברמת אפעל ועוד. תלמידתו תמי אורדו לשעבר רודניק מספרת בפוסט ששיתפה בדף הפייסבוק "השיעורים המשמעותיים הזכורים לי מבית הספר היסודי הם שיעורי המוזיקה עם המורה יוסי וואלד. החיוניות, הנשמה היתרה שלו, האכפתיות והמקצועיות הדביקו אותי באהבה למוזיקה" . במשך שנים רבות ניהל יוסי ואלד שירה בציבור באירועים שונים וניצח על מקהלות וחבורות זמר ובהם מקהלת "צלילי גיל" מקהלה ייצוגית של גמלאי רמת גן, מועדון עמך תל אביב ועוד. הלוויתו תיערך ביום שישי (23.2.24) בשעה 10:30 בבוקר בבית העלמין ירקון.