יותר משלושה חודשים חלפו מאז פרוץ הלחימה, וראש הממשלה בנימין נתניהו סוף-סוף הואיל לפרסם את עקרונות התוכנית שלו ל-"יום שאחרי חמאס". עם ההיבטים הצבאיים של תוכניתו, אני מסכים באופן מלא. אולם, במישור השליטה האזרחית נתניהו מציע כי "הניהול האזרחי והאחריות לסדר הציבורי ברצועת עזה יתבססו על גורמים מקומיים בעלי ניסיון ניהולי". בתוכנית מוסבר כי "גורמים מקומיים אלה לא יהיו מזוהים עם מדינות או גופים שתומכים בטרור ולא יקבלו מהם שכר". זוהי פנטזיה הנעדרת כל היתכנות. הסיכויים למצוא ברצועת עזה "גורמים מקומיים" שאינם קשורים לחמאס, הם קלושים עד לא קיימים. אבל נניח שנמצא גורמים כאלו. מי בדיוק יממן אותם עבורנו? הרי אין שום מדינה בעולם שמוכנה לממן את השלטון האזרחי ברצועה ולשלם עבור שיקומה, שלא דרך הרשות הפלשתינית בקונסטלציה כזו או אחרת. בדומה לתוכניתו של שר הביטחון יואב גלנט למצוא סוחרים עזתים שאינם קשורים בחמאס, שיחלקו את הסיוע ההומניטרי - ולמרות שעברו שבועיים של חיפושים קדחתניים מאז הצגת התוכנית, עדיין לא נמצאו סוחרים כאלו - גם התוכנית של נתניהו היא חלום באספמיה. נתניהו וגלנט (כמו גם גנץ ואיזנקוט) רוצים "להצמיח" שלטון מקומי של טכנוקרטים עזתים חובבי ציון שמוכנים לעבוד חינם עבור האינטרסים של ישראל. זו תוכנית שאין שום קשר בינה לבין המציאות. אבל אפילו אם נאמין שאפשר למצוא "גורמים מקומיים" מופלאים כאלו, להם נעביר את השלטון האזרחי ברצועה, זה ייקח חודשים רבים עד שאפשר יהיה להוציא תוכנית כזו אל הפועל - ומי ישלוט ברצועת עזה עד אז? הגיע הזמן לדבר אמת, ובמקרה הזה האמת היא פשוטה למדי. לא יהיו שום "גורמים מקומיים" שישלטו שליטה אזרחית במקומנו. כל עוד המלחמה משתוללת ברצועה, יש רק שני גורמים שיכולים לשלוט ביותר משני מיליון עזתים, ולטפל בחלוקת הסיוע ההומניטרי - צה"ל או החמאס. ואם הממשלה לא תורה לצה"ל להקים שלטון צבאי ברצועה ולהשתלט על חלוקת הסיוע ההומניטרי - חמאס ימשיך לשלוט שם ולקחת את רוב הסיוע ההומניטרי לעצמו. התוכנית היחידה שניתן להוציא לפועל בעת הנוכחית, היא ביסוס שליטה אזרחית של ישראל ברצועה על-ידי הקמה של שלטון צבאי זמני. השלטון הצבאי יטפל ב-2.2 מיליון העזתים החיים שם, וחשוב לא פחות, יהיה אחראי על חלוקת הסיוע ההומניטרי וימנע את הגעתו לידי כוחות החמאס הלוחמים בנו. רק כך תוגשם מטרה חשובה של המלחמה - השמדת התשתית השלטונית של החמאס (וכתוצאה חיובית נלווית תושג גם פגיעה ביכולת הלחימה של ארגון הטרור). במקביל, כדי למנוע את הסכנה של הפיכת השליטה האזרחית הישראלית ברצועה מזמנית לקבועה - על כל העלויות הכלכליות והמדיניות הכבדות הכרוכות בכך - יש לנהל משא-ומתן עם ארצות הברית ומדינות ערב המתונות על עתיד השליטה האזרחית ברצועה. בסופו של יום, ישראל תצטרך לשלוט שליטה ביטחונית ברצועה לעתיד הנראה לעין כפי שמציע נתניהו, והשליטה האזרחית שם תעבור לידי הרשות הפלשתינית בגיבוין ובפיקוחן של ארצות הברית ומדינות ערב המתונות, שגם יממנו את ההוצאות האדירות של שיקום עזה. סיכומו של דבר, לטווח הקרוב: או שאנחנו נשלוט ברצועה או שחמאס ימשיך לשלוט שם. כי "גורמים מקומיים" נמצאים רק בחלומותיהם של ראש הממשלה ושל החברים האחרים בקבינט המלחמה.