השופט: אסף הראל, בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה

המועד: יום רביעי, 24.1.2024, שעה 09:00

הנושא: דיון מקדמי - ביטוח לאומי

"תשב, תשב, תרגיש בנוח", אומר השופט אסף הראל לתובע מבוגר שאינו מיוצג, והמבקש רשות לשבת משום שאינו חש בטוב. הדיון בעניינו אומנם קבוע לשעה 11:30, אבל התובעת של 09:00 לא הגיעה והראל מנצל את הזמן. "האם קיבלת עותק מכתב ההגנה שהביטוח הלאומי הגיש? אתה יודע שיש לך זכות לפנות ללשכה לסיוע משפטי? פנית אליהם? שורה תחתונה - הסיוע המשפטי נתן לך עורך דין או לא נתן? אבל כרגע, בהליך הזה פה - לא. "אני רוצה להסביר לך משהו, על מה אנחנו דנים בתיק הזה", מתחיל הראל את הקו שיאפיין את הדיון כולו: כיצד לסייע לתובע שאינו מיוצג, כאשר מדובר מן הצד השני בכספי ציבור ובלא לעבור את הקו של הניהול האדוורסרי של ההליך. "הגשת תביעה להוספת כל מיני דברים. אנחנו דנים בהגדלת קצבת שכ"ם [שירותים מיוחדים לנכים] מעבר ל-50%, אתה רוצה 100%. יש בקשה שלך לקבל פרוטוקול של הוועדה - תפנה לסניף. אתה רוצה מטפלת שתעזור לך לתפקד מהגיעך לגיל זקנה. "יש לי כאבי גב, לכן אני תוך כדי הדיון אקום ואעמוד הרבה", מסביר הראל וקם. "הביטוח הלאומי מסביר שאם תקבל [מטפלת] - זה יבוא על חשבון השכ"ם, אבל לא על זה אנחנו דנים היום". נציג הביטוח הלאומי מבקש להגיב והראל מרגיע: "לא נצא מכאן היום בלי שתגיב". ההכנה המצוינת של הראל לתיק - שכזכור אמור להידון מאוחר יותר - ניכרת בשאלותיו. "אנחנו מנסים לברר את כל מה שאֶפשר כדי לאַפשר לך למצות את הזכויות שלך". בין לבין הוא עוזר לקלדנית בסבלנות ובחיוך: "סיוע בעין" - "זה בסדר, כתבת סיוע, וצריך להוסיף ב-ע-י-ן". הראל פונה לתובע: "אני רוצה לעשות לי סדר על הנתונים בתיק. הגעת לגיל אזרח ותיק באוגוסט 23' ואתה זכאי לקצבת אזרח ותיק ושכ"ם. לפי הביטוח הלאומי בכתב ההגנה, מינואר 2021 אתה מוכר ב-100% נכות כללית ו-75% אי-כושר [עבודה]". הראל ממשיך לפרט את הנתונים והתאריכים ומגיע לנושא הדיון: "בפברואר 23' הגשת לביטוח לאומי תביעה להחמרת מצב לשכ"ם והביטוח הלאומי דחה את התביעה במארס 23' מאחר שלדעתו אין עדות להחמרה תפקודית. אנחנו מדברים היום על ההחלטה הזאת. מקובל עליך". התובע מאשר והראל מכניס לפרוטוקול. "אני רוצה להסביר. יש שתי אפשרויות למצות את הזכויות שלך. הטענה שלך היא שחלה החמרה במצב ואתה רוצה להגדיל את השכ"ם". הוא מאפשר לתובע להסביר ואז ממשיך: "אנחנו נמצאים בהליך משפטי. זה לא מספיק להגיד: יש החמרה במצב. בוצעה לך הערכת תלות ועל בסיס זה נתנו לך 50% שכ"ם. יש שם פירוט של התפקוד שלך.

"זה לא המצב תודה לאל"

"רגע, רגע, אני מסביר. כדי להוכיח החמרה אתה צריך להציג לי ראיות שבאפריל 22' או אחרי זה יש החמרה בדברים שצוינו בהערכת התלות. לדוגמא: אם צוין שאתה עצמאי בניידות ויש לך ראיות שאתה מתנייע בכסא גלגלים, וזה לא המצב תודה לאל - זו החמרה. את ההחמרה אנחנו בודקים ביחס להערכת התלות. אנחנו לא מסיימים את ההליך היום. זה דיון מוקדם. אנחנו נקבע דיון הוכחות ושם תצטרך להציג ראיות. "האפשרות השנייה, וזה לא כרוך בפסק דין ובהליך משפטי, הוא שתגיש תביעה חדשה. יכול להיות שמאז חלה החמרה והתוצאה של ההחלטה תהיה שונה מאשר לפני שנה. עכשיו תסביר לי אם יש לך מסמכים שמוכיחים שהייתה החמרה מאז אפריל 22'". לתובע יש טענות כלפי ההליך המקורי והראל נותן לו להשמיע אותן ואף מכניס אותן לפרוטוקול, למרות שכאמור לא זה הנושא. האיש אף מציג את רגלו ואומר שהיא מלוכלכת משום שקשה לו להתקלח, וגם טענה זו מוצאת את דרכה לפרוטוקול. לבסוף הראל מתערב: "אני רוצה לעשות עצירה. תסתכל עלי דקה. אני רוצה להסביר לך מה הדרך הטובה ביותר בשבילך לנסות למצות את הזכויות שלך. תאזין לי, כי אתה אדם אינטליגנטי ואפשר להסביר לך. הערכת התלות מאפריל 22' היא חלוטה וסגורה. אנחנו לא נמצאים פה לערער עליה. מבחינה משפטית לא ניתן לערער עליה. אנחנו מנסים לחשוב ביחד איך אתה ממצה את הזכויות. לכן, טענות שיש לך על הערכת התלות לא יעזרו לך. אדון קמינסקי" - מעיר הראל לנציג הביטוח הלאומי - "תאזין אם יש לך הצעות אחרות". והוא חוזר לתובע: "אתה צריך לקבל מהרופאה שלך מסמך שמצביע על החמרה במצב ביחס להערכת התלות. לדוגמא: כל הדברים שאתה מציין לגבי הניידות - זה צריך להופיע שם. אם הקושי ברחצה הוא לא סוגיית הראייה אלא סוגיה אחרת, זה צריך להופיע שם. "הדרך הכי מהירה בשבילך היא לחזור לרופאה או לרופא, להביא את הערכת התלות ולהסביר שמאז חלה החמרה. בהנחה שכל הדברים נכונים, ואני מניח שאתה לא משקר, תבקש לתת לזה ביטוי בכתב במסמך רפואי ואז להגיש לביטוח הלאומי תביעה להחמרת מצב. זו הדרך שתפתח לך את הדלת להגיע להחמרת המצב.

"אין לך מה לנסות להוכיח לי"

"הדרך האלטרנטיבית היא לנהל את התיק פה, וזה רק ימשוך לך את הזמן, ועל הערכת התלות אנחנו לא משיגים פה. הדברים שלי ברורים? זו ההמלצה: לסיים את התיק פה וללכת בהקדם לרופא שלך. יש לך עותק עם הערכת התלות, ואם לא - נדפיס לך. אתה רוצה שנעצור את הדיון כדי לאפשר לך לקבל סיוע משפטי?". בסבלנות רבה הראל מסביר שוב: "דברים שכתובים שם [בהערכת התלות] - אין לך מה לנסות להוכיח לי, כי לא ניתן לערער עליה. אני צריך להתחיל לסיים את הדיון, כי יש גם דיונים אחרים. יש שתי אפשרויות, אתה תבחר, אני לא כופה עליך". הוא חוזר על הדברים, בעוד התובע מגיש מסמך שלדבריו מעיד שאין לו שליטה על הסוגרים, אבל הראל קולט מיד שלא זה מה שנאמר בו. לבסוף אומר התובע שהוא רוצה לנהל הוכחות בתיק הזה. הראל מכניס לפרוטוקול את הצעותיו ומוודא: "הבחירה שלך היא להמשיך בהליך פה כרגע. אני אתן החלטה שתצטרך להתייחס בכתב, יש לך כתב-יד יפה, תתייחס בכל נושא במה חלה החמרה ותצרף מסמך רפואי. שים לב: טענה כללית, אם אין לך מסמך רפואי - לא תעזור לך. אני לא רופא, אנחנו לא נבדוק אותך, אנחנו לא נעשה לך הערכת תלות". נציג הביטוח הלאומי מצהיר שאם התובע יגיש מסמכים רפואיים, עניינו ייבחן שוב. "מצוין", מגיב הראל וחוזר לתובע: "אני חייב לסיים, כי הדיון הסתיים. מה שהביטוח הלאומי אמר שזה שאם אתה תגיש להם מכתב בצירוף מסמכים - הוא יבחן שוב את עמדתו. אם יחול שינוי - יופי, לא נצטרך להגיע להוכחות. אם לא יחול שינוי - נגיע להוכחות ואתה תעיד". הראל מכניס הכל להחלטה ואפילו מוסיף את מספר הפקס של מזכירות בית הדין לתועלתו של התובע. "איש לא אמר שזה גן של שושנים", אומר הראל בחיוך לקלדנית שקצת מתקשה וחוזר לתובע: "סיימנו. הדיונים האחרים בפיגור. סיימנו, אין לי זמן, כי יש לי תיקים אחרים".

"בבית המשפט אנחנו כותבים הכל"

התובעת של 09:00, שגם היא אינה מיוצגת, הגיעה רק ב-09:45. "את נמצאת פה בגלל שביקשת [קיצבת] הבטחת הכנסה", מסביר לה הראל. "הביטוח הלאומי הודיע באפריל 23' שאישרו לך את התביעה ושילמו לך. אז למה את נמצאת פה? הרי משלמים לך הבטחת הכנסה. מה הבעיה?" לטעמה הגמלה נמוכה מדי. הראל פונה לנציג הביטוח הלאומי: "בוא תעשה לי סדר. משלמים לה הבטחת הכנסה ברציפות - ממתי? כנראה לא מנכים לה שום דבר על הכנסה אחרת? היא מקבלת את הקיצבה המלאה המגיעה לה לפי מצבה המשפחתי?". הוא חוזר לתובעת: "כשהתכוננתי לדיון היום חשבתי שאת לא מקבלת בכלל הבטחת הכנסה, עכשיו הביטוח הלאומי אומר לי שאת מקבלת". התובעת לא נותנת להראל לדבר והוא מבקש ממנה להאט כדי שניתן יהיה לרשום את דבריה, "את יודעת שבבית המשפט אנחנו כותבים הכל". התובעת טוענת שהקיצבה אינה מספיקה לרכישת תרופות והראל משיב: "אני מאמין לך. עכשיו אני רוצה להסביר משהו. חוק הבטחת הכנסה קובע מה הגובה של קיצבת הבטחת הכנסה". התובעת, האומרת שיש לה בעיות נפשיות, מדברת בהליכה ליד הדוכן והראל מאפשר לה, וממשיך: "לא ידוע לי אם מבוצע ניכוי כלשהו. הסוגיה עלתה בפתח הדיון ואני זקוק לזמן לבדוק אותה. אנחנו עוצרים את הדיון, כי הביטוח הלאומי בכלל לא הבין למה הגשת תביעה. היום לראשונה הביטוח הלאומי ואני הבנו למה הגשת תביעה. הביטוח הלאומי צריך לעשות בדיקה האם מנכים לך משהו בגלל הכנסה". התובעת מסבירה שקשה לה להגיע, אך הראל משיב: "אין ברירה, הדיונים מתקיימים בבית הדין בחיפה. אנחנו לא עושים דיון בווידאו עם מי שלא מיוצג". הראל מסביר לתובעת שעליה לפנות לסיוע המשפטי. היא אומרת שכבר נענתה בשלילה והראל מגיב: "אני לא יכול להחליט בשבילם. את תפני עוד פעם. תגשי אליהם עם הפרוטוקול והתאריך את הדיון ותבקשי לקבל ייצוג, אולי הפעם זה יעזור. אני מקווה שזה לך ייצוג ואז נוכל להתקדם". התובעת ממשיכה לדבר תוך כדי הליכה, והראל חוזר על ההסבר של נציג הביטוח הלאומי: "אם תקבלי נכות כללית, אי-אפשר גם וגם, אלא תקבלי רק אחד". התובעת: "איך אני יוצאת מפה?" הראל: "אני אסביר לך. את לא יוצאת מפה בלי פרוטוקול". הוא מציע לה לשבת, היא אומרת שאינה יכולה והראל מעיר: "את רואה? גם לי יש את הבעיה הזאת, גם אני לא יכול לשבת". הראל מסביר לתובעת מה יקרה הלאה ומסכם: "בדיון הבא נהיה יותר חכמים ונוכל לברר את העניינים. את יוצאת החוצה, הולכת למעלית, לוחצת על קומה 0 ושם תראי את היציאה".

השורה התחתונה: תובעים שאינם מיוצגים הם תמיד אתגר לשופטים, והראל עומד בו בהצלחה מלאה. בסבלנות רבה, אך בלא לעבור את גבולות הגזרה שלו כשופט ותוך שמירה על מסגרת הזמן ויעילות הדיון. הוא נותן להם את יומם בבית המשפט ולבסוף מצליח להתקדם, גם אם לא לפתרון מלא של המחלוקות.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.