אחרי חמישה חודשים שאנחנו לוחמים מלחמה צודקת נגד חמאס רצחני שטבח במאות רבות של יהודים ב-7 באוקטובר 2023 בעשרים ושניים יישובים כפריים בדרום הארץ, עלינו להשקיע מחשבה איך להיחלץ מעימות מדמם ממושך, שכל יום קוטל חיים של בנינו. למעלה מחמש מאות חיילי צבא הגנה לישראל נקטפו חייהם. מצער שהמלחמה הצודקת נגד החמאס הרצחני אינה משלבת יוזמה שיש בה מהלכים מדיניים בשיתוף אמריקני-מצרי לשיקום רצועת עזה בעזרת העולם הערבי, וקידום הסדר עם הפלשתינים בגיבוי בינלאומי. מצער שלא הצלחנו לגייס את העולם לצדנו. המלחמה הצודקת שאנחנו מנהלים נגד החמאס הרצחני אחרי שטבח ביהודים, אינה צריכה לעלות על שרטון של מלחמת נקם. אנחנו חייבים ליטול חלק ביוזמה של כינון מהלכים מדיניים במיוחד כפי שצוין לעיל בשיתוף אמריקני-מצרי כדי להגיע להסדר מדיני, הסדר שיציב עתיד נוסך תקווה עם אופק של ישות מדינתית מאוחדת - עזה-גדה. הצעידה לקראת מציאות זו חייבת להיות איטית וזהירה וגם מוגבלת בריבונותה. בידי מדינת ישראל תישאר אחריות העל במישוריות הביטחונית, וכשלכל המהלכים תינתן ערבות של מעצמות כמו ארצות הברית. מצער שממשלת ישראל שבויה במקסם השווא של ניצחון מוחלט על החמאס במקום להגיע להסדר מדיני בעזרת מדינות כמו ארצות הברית, שיבטיח את ביטחון תושבי מדינת ישראל, החזרת החטופים ממנהרות האופל בעזה והחזרת אלפי הפליטים שנעקרו מבתיהם מפאת הסכנה לביטחון חייהם. כשאני מטפס במעלות העשור התשיעי לחיי והשתתפתי בכמה מלחמות בחיי, אני מאחל למדינתי - מדינת ישראל - בה חיים ילדי, נכדי וניני שיבואו - לא לחיות רק על חרבה. מדינת ישראל חייבת להציב חזון של תקווה מעבר למלחמה שלא נראה לה סוף. והחזון חייב להתמקד באי שליטה שלנו על עם אחר ובמדינה פלשתינית עצמאית לצידה של מדינת ישראל. לשם כך עלינו לרתום את המעצמות הגדולות ולא להגיע לעימות מכוער גם עם מדינה כמו ארצות הברית.