למעלה משנתיים לאחר הפלישה הרוסית, הברית בין אוקראינה לארה"ב מראה סימנים של היחלשות, תסכול הדדי ותחושה שהיחסים תקועים – מדווח ניו-יורק טיימס. הסיבות דומות לאלו שבדרך כלל מערערות יחסים: כסף, עדיפויות שונות ותלונות שהצד השני אינו מקשיב. מבחינת הפנטגון, הנושא הוא אחד: האסטרטגים האמריקנים, כולל השר לויד אוסטין, סבורים שעל אוקראינה לרכז את כוחותיה בקרב אחד גדול בכל פעם. אבל הנשיא ולדימיר זלנסקי, שהצהיר שיגרש את הכוחות הרוסיים מכל סנטימטר של אדמה אוקראינית, מפזר את כוחותיו לקרבות על עיירות שלדעת האמריקנים אין להן ערך אסטרטגי. אוקראינה מצידה מודאגת מכך שההקצנה הפוליטית בארה"ב גורמת לכך שחייליה סובלים ממחסור בנשק, במיוחד בפגזים ובמערכות נ"מ, והיא נאלצת להגביל את השימוש בתחמושת. זלנסקי הבטיח שצבאו התחדש לאחר שהדיח את הרמטכ"ל ואלרי זלוז'ני ומינה במקומו את מפקד זרוע היבשה, אלכסנדר סירסקי. ראש המטות המשולבים, צ'רלס בראון, שוחח עם סירסקי למחרת מינויו, בניסיון לדעת האם הוא שותף לדעה האמריקנית לגבי עתיד המלחמה; האמריקנים טרם הגיעו למסקנה. בינתיים, חודשים לאחר כשלון מתקפת הנגד – משום שקייב לא אימצה את המלצותיהם, האמריקנים טוענים – היא עדיין אינה מוכנה להקשיב. לאוקראינים יש טענות אחרות כלפי וושינגטון: הם טוענים לעיתים קרובות, כי ממשל ביידן איטי מדי באישור לספק להם מערכות נשק מתקדמות, היכולות לחצות את הקווים האדומים הבלתי-מוצהרים של רוסיה, והן מטוסי קרב וטילים ארוכי טווח. שני הצדדים אינם בדרך לנתק, מבהיר הטיימס. מחויבותם נותרה יציבה, שכן הם זקוקים זה לזה. המודיעין האמריקני עודנו מספק מידע רב בזמן אמת על עמדות פיקוד, מחסני נשק ונקודות מפתח אחרות בצד הרוסי. הפנטגון מארח מדי חודש פגישות תיאום שמטרתן לשכנע את בעלות הברית האחרות לספק לאוקראינה נשק וכסף. והכי חשוב מבחינת הממשל: אוקראינה פוגעת בצורה משמעותית ביריב מספר אחת של ארה"ב. וושינגטון מעריכה, כי רוסיה איבדה 350,000 הרוגים ופצועים; 2,200 מבין 3,500 הטנקים שהפעילה באוקראינה הושמדו, כמו גם שליש מכלי הרכב המשוריינים.