יש בו משהו שבמבט ראשוני, שטחי גורם לך התחבר אליו, לקבל אותו, להרגיש בנוח ואף בטוח בחברתו, יש לו את כל מה שדמות הצבר הישראלי ביקשה להצמיח כאן עוד טרם כור ההיתוך שהותך אל הכישלון. הוא נועז, הוא תמיר, גזרתו נאה, עיני תכלת לו ושאריות בלורית מתבדרות ברוח, דיבורו מהוקצע, האנגלית שלו מחוספסת, הוא נמצא במקום הנכון של הלב, כמעט בכל צומת במסע חיינו במדינת ישראל.
בני גנץ, הממלכתי האציל, איש החיבורים, כלנית מוגנת, המכיל, הסופג, המאחד, הגשר על המים הסוערים, התקווה הישראלית למנהיג מזן אחר, ממלכתי הזכרנו?
את בני גנץ קל מאוד לחבב. משורר ולוחם, הוגה ואקטיביסט, ארוז בקופסת תדמית מיוחדת, תדמית הממלכתיות אשר נולד למלוכה והכתר עוד רגע קט יונח על ראשו. עד לא מזמן התדמית נשמרה בקפדנות, לא נסדקה, לא נפגמה, אתרוג נאה ושמור הזוכה למעטפת הגנה בכל מוקדי ההשפעה, נושא עיניו לעבר ההנהגה, לא ליד ההגה, כי אם אוחז בהגה ומנווט את ספינת מדינת ישראל.
ואכן, על-פי הסקרים, בני כיהן כבר ארבע פעמים בתפקיד ראש ממשלה. גם בימים אלה, ימים בהם הפוליטיקאים מספרים לעצמם סיפור כי בשל המלחמה אינם עוסקים בפוליטיקה, בני גנץ הוא ראש הממשלה הבא הזקוק רק לסיעה אחת או שתיים כדי להקים קואליציה איתנה.
אחרי התלבטויות פומביות, התייסרות צדקנית, בני הממלכתי הצטרף לקבינט המלחמה. מרגע כניסתו לקבינט הביטחוני הצהיר הממלכתי הגדול כי הוא מחרים חלקים בקואליציה ומטיל וטו על השתתפותם בתהליכים. ממלכתיות בתפארתה. בני הממלכתי אינו חדל, מיום הצטרפותו לממשלה לצורך ימי המלחמה בלבד כהצהרתו עם כניסתו, מלבדל עצמו מראש הממשלה, לעיתים מתבלבל וחש כי הוא נבחר להוביל את העם ברוב דמוקרטי מובהק של 64 מנדטים.
בני הממלכתי בחתירתו המתמדת לעבר הגשמת חלומו הלגיטימי, מבזה את ראש הממשלה, מבזה את הממשלה, מקיים מסיבות עיתונאים אשר כל הנותר מהן אינו אלא אוסף הקנטות חסרות חן, עקיצות וחבטות פוליטיות בממשלת ישראל אליה הצטרף בשם האחדות והאחריות.
שיא שיאי הממלכתיות המדומה התרחש בימים האחרונים. לעיני העם המשתאה ומדינות העולם מוכות הסנוורים, החליט הממלכתי לזרוע פיצול הרסני בחברה הישראלית הנמצאת בעת מלחמה מהמורכבות והמאתגרות שחוותה.
חלק מהעם שנהנה לחשוב כי אכן בתוך אריזת הממלכתי חבוי אדם אחראי שעבורו ישראל היא מעל לכל, הופתע מהתנהגותו המזלזלת והמבזה של איש הממלכתיות, כאשר החליט על דעת עצמו להזמין עצמו למסע חסר תוחלת ונטול כל משמעות בבירה האמריקנית בעיצומה של המלחמה. כזכור, ישראל לפני הכל. ללא אישור ראש הממשלה, ללא אישור הממשלה, בניגוד לכל נוהל תקין, האיש הממלכתי, החליט לצאת לטיול במסווה שליחות מטעם עצמו בארה"ב, זאת כאשר ברור שאין לו כל סמכות לקבל כל החלטה או לחתום על שום מסמך.
בדרך מיוחדת והרסנית מצא מר ממלכתיות ליידע את העולם כולו על שובם של המחלוקות, השסעים והפלגנות בחברה הישראלית. מר ממלכתיות חשף לעין כל את הפיצולים בקבינט המלחמה בעת שהמדינה נמצאת בעיצומה של מלחמת קיום.
מר ממלכתי הזכיר לי את בני הממלכתי כאשר באחת ממערכות הבחירות חסרות התוחלת בהן בסתם יום של חול יצא עם צלמים למסע חובק צילום בארה"ב, לשיחות עקרות ובעיקר לצילומים עם אישים מרכזיים לקראת קמפיין הבחירות, כי מה יותר מתחבר לתדמית הממלכתית מלחיצת יד עם נשיא ארה"ב?
וכך, בני הממלכתי צפצף, ביזה וזלזל בתקנון ובכללים, מיהר לטיול בארה"ב, טיול שכמו שבתקשורת אוהבים לומר, חשיבותו בעצם קיומו. אחרי הכנסת האצבע הממלכתית לעין ראש הממשלה, לעין ממשלת ישראל כולה, הכניס מר ממלכתי במעשהו האנטי ממלכתי והבלתי ראוי אצבע בעינה של מדינת ישראל הנמצאת בעיצומה של המלחמה.
בני הממלכתי יודע גם יודע כי הינו בסך-הכל כלי משחק בידי שונאי ומתנגדי ראש הממשלה המסרב להיות "ממלכתי" מול המבקשים להפוך את מדינת ישראל לחלק בפאזל במשחק הפוליטי האמריקני. כמה נלעגות ומבוכה מוכן היה בני הממלכתי לספוג במסע המביש והמביך בעיצומה של מלחמת קוממיות. כל ההתבזות הזו בשביל מגוון התמונות עם אישים מהמפלגה הדמוקרטית, שאת חיבתה ודאגתה למדינת ישראל אנו חווים בכל יום. אכן הישג מרשים וממלכתי.
בני גנץ הממלכתי הוכיח ברגע האמת כי שום נאום רהוט שנכתב עבורו והוקרא מפרומטר, שום דיקציה של טון סמכותי, שום אריזה ממלכתית, אינם יכולים לכסות על האמת. בני חולם להיות ראש ממשלה והמטרה מקדשת את האמצעים, את כל האמצעים, כי ישראל כבר אינה לפני הכל והממלכתיות היא לשעתה.