במסגרת רפורמת צדק תחבורתי עליה הכריזה שרת התחבורה מירי רגב, מתוכנן פטור מלא מתשלום (הנחה בשיעור 100%) למשך שנה לחיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי ושירות אזרחי או התנדבות קהילתית. דברי ההסבר שניתנו לכך בצו הפיקוח על המחירים היו שהדבר נועד " להנחיל ולעודד הרגלי נסיעה קבועה בתחבורה הציבורית חלף נסיעה ברכב פרטי, בקרב אוכלוסיית הנוער והצעירים". נניח לרגע לכך שלא מדובר בבני נוער, אלא אם כן משרד התחבורה יודע משהו אחר, ונתמקד במהות. מתן נסיעה חינם למשך שנה מיום סיום השירות, אין בו כהוא זה כדי לעודד שימוש בתחבורה הציבורית - אולי אפילו להפך. על-מנת לעודד נוסע להשתמש בתחבורה הציבורית, אינך נותן לו נסיעות חינם עבור נסיעות ספורדיות, ועליך להרגיל אותו לשימוש קבוע. כלומר, ככל שהנוסע הצעיר יידע שאת ההנחה הוא יקבל רק אם ייסע באופן תדיר בתחבורה הציבורית ולא באופן מזדמן, הוא יתכנן את סדר יומו בהתאם לתנועת האוטובוסים. ראו למשל את ההנחה של 33% אותה מציע משרד התחבורה ברפורמה לכלל הצעירים בני 26-18, שאינם בהכרח משרתים בצה"ל או מתנדבים. ההנחה ניתנת רק עבור חוזה חופשי חודשי, במטרה להרגיל אותם בשימוש קבוע, ולא עבור נסיעות בודדות בחוזה ערך צבור. מיד תקפצו ותשאלו, מה זה משנה - הרי אם ניתן לחיילים משוחררים את ההנחה על חופשי חודשי, כולם מיד יטעינו חוזה חופשי אבל בפועל יבצעו נסיעות בודדות בלי לשלם עליהן? זהו שלא - וניתן לפתור זאת בפעולה פשוטה - הנחת 100% תינתן רק למי שישלם באמצעות ישומון ויעבור את תקרת הנסיעות המינימלית לחודש. בניגוד לרב-קו שבו הנסיעות משולמות מראש, החישוב ביישומון נעשה בדיעבד, לקראת סוף החודש, וכך ניתן לדעת כמה נסיעות ביצע הנוסע. כמובן, יש לוודא שלא ניתן יהיה לתקף פעמיים ויותר עבור אותה נסיעה, באופן שיגרום למדינה לשפות יותר את המפעילים. מי שיתעקש לשלם דווקא בכרטיס רב-קו, יקבל רק הנחה בשווי 33% עבור חופשי חודשי, כמו יתר הצעירים בגילו. ברוב המקרים מדובר בקבוצות גיל חופפות, ומבחינה חוקית, לא יהיה הבדל בין חייל קרבי ששירת שלוש, ארבע או יותר שנים לבין מתנדב בשירות אזרחי ששירת רק שנה. שניהם ייהנו מפטור מתשלום ל-12 חודשים בלבד. לעומת זאת, משתמט/פטור משירות צבאי יקבל 33% הנחה למשך 9 שנים, מעט פחות מאשר חייל שמשרת 3 שנים. חייל ומשרתי שירות לאומי-אזרחי אומנם פטורים מתשלום בתקופת השירות, אך עומדים לרשות המערכת וממעטים בנסיעות פרטיות.