השילוב המגדרי כנושא ציבורי ולאומי
נושא השילוב המגדרי בכללו זכה לאחרונה לתהודה תקשורתית רבה (בהגדרה של "שוויון מגדרי") בהקשרו ו"לכבודו" של יום-האישה הבינלאומי; ברם, הנושא אמור לעמוד במרכזו של הדיון הציבורי אף ללא קשר למועד השנתי החגיגי וכן הוא אמור לתפוס מקום חשוב אף בימינו אלה - בהקשר לאסון המלווה אותנו במישור הלאומי הכולל. לגבי אירוע רב-השלכות זה כבר החלו מאמצים לבדיקות ולחקירות ראשוניות ומיידיות של גורמים רמי-דרג, ועל סדר היום אף עומד מינויה של ועדת חקירה מתאימה; עם זאת, ולפי הידוע כבר כעת - יש מקום (ואולי גם צורך) להערות ולהצעות העולות מהשורות הבאות, לפחות כחומר למחשבה.
במזרח התיכון - חשיבותה המיוחדת של הנראות
העולם האנושי הפרה-היסטורי ושל ימי-הקדם בו "כל דאלים גבר", ואשר נשלט עקב כך על-ידי גברים, המשיך ב"מסורת" אבולוציונית זו גם בתקופות שלאחר מכן ובמידה רבה - גם בימינו אלה. התופעה מוצאת לה ביטוי בולט בעיקר בחברות פטרנליסטיות, ככל שהן מסורתיות יותר, ולפיכך - כמעט בכל ארצות המזרח-התיכון. אחת מתוצאות הלוואי הנובעות מכך היא החשיבות הרבה של הנראות בכלל ושל הרושם העוצמתי בפרט, בהתנהלות ברחבי המזרח-התיכון, לרבות מול מדינות וקהילות באזור כה "מסורתי"; חשיבות מיוחדת לעניין זה - בנושאים הקשורים לביטחון אישי, לביטחון קבוצתי או קהילתי, וכמובן גם לביטחון לאומי.
על-רקע זה, אין פלא אם ניהול אזרחי במדינה כישראל נמצא בשלב מתקדם של שילוב מגדרי, בעוד הפיקוד הצבאי-הביטחוני נותר "שייך" לקטגוריה הישנה, הפטרנליסטית, של אופי גברי מובהק; החריגים המתווספים מדי פעם - עדיין מהווים יוצאים (=יוצאות) מהכלל, אשר אין בהם כדי לשנות את התמונה הכללית שהינה גברית-דומיננטית. מצב הדברים במישור הצבאי-ביטחוני בישראל נראה כמתבקש על-רקע המציאות האזורית הנמשכת, אך גם אם הוא נובע "מטבע הדברים" - שמא מקורו "מדברים שבטבע" הראויים לבחינה מחדש!?
מאמר זה בא להציע שלא להתעלם מחסרונות המתגלים במציאות הקיימת, אך לאתר ולהתוות דרך-פתרון אשר תשמר במלואם את היתרונות הקיימים במצב של פיקוד גברי-צבאי, תוך הסדרת מענה נדרש לשיפור וליתר ביטחון. המענה המוצע בהמשך כאן נובע משמו של המאמר ונשען על כותרות הפרקים הבאים.
כללית: התועלת המוגברת משילוב מגוון של יכולות
מבלי לגרוע מחשיבותה ומתועלתה של העוצמה הפיזית של גברים, ראויה להערכה לא פחותה מזו - העוצמה הפנימית-הבסיסית של נשים, הנובעת גם היא ממקורות טבעיים-אבולוציוניים ובעיקרם - כוחה של אישה ליצור חיים בתוך עצמה, ואף להניק ולהזין צאצא מגופה במשך חודשים לאחר הלידה. זאת ועוד: הגוף הנשי בנוי בצורה מורכבת ו"מפותחת" יותר, כדי לעמוד במשימות החשובות והמיוחדות שהציב הטבע לאישה - הן במהלך חודשי ההריון, הן בתקופת ההנקה והן במטלות שהיו מנת חלקה של האישה לפחות בתקופות קדומות, לרבות ניהול ענייני מקום-המגורים המשפחתי וכן הטיפול בילדים, בזקנים ובחולים, תוך שמירה מירבית ומתמדת על שלומם ועל ביטחונם.
אף שאין הבדל בין המגדרים לגבי כושר החשיבה ורמת החשיבה, נראה כי מטבע הדברים - השפעת העבר האבולוציוני, אף כשלעצמה, אמורה למצוא את ביטוייה בהבדלים של א ו פ י החשיבה בין נשים לגברים; דוגמה לדעה נפוצה בנושא - חשיבה "מתמטית", הנחשבת כמתאימה יותר לגברים: חשיבה כזו חייבת להיות ממוקדת-מטרה ותואמת להתקדמות בדרך חד-ערכית, המוכתבת מראש לפי החישוב המתמטי הנדרש; לכך מתאימה חשיבה "נקייה" מכל רגש המתעלמת מהסיכון המתמיד לכישלון עקב סטייה כלשהי מהדרך המתמטית המוכתבת.
אכן, אופי חשיבה כזה התפתח בעבר הקדום אצל גברים היוצאים למסע ציד רווי סכנות (או מסע לקט במקום מרוחק), אשר חייב התמקדות במשימה מוגדרת, תוך נכונות מתחייבת לנטילת סיכונים. ברם, "התאמה" בין חשיבה "מתמטית" לבין נטייתם של גברים לעסוק בה איננה ראייה לעליונות או לנחיתות מגדרית כלשהי. חשיבה "נשית", מאידך-גיסא ומכל מקום, הינה בעלת "התאמות" משלה - היא חשיבה "רוחבית", צמודה ל"קרקע המציאות", רב-מסלולית ושלובת רגש, בתואם לתפקידי האישה עוד מהתקופה הפרה-היסטורית, כנזכר כאן לעיל. מתבקש, אפוא, כי גם אם ישנם הבדלי-שוני בין שני המגדרים לגבי אופי החשיבה - יש יתרון ממשי ומעשי בשילוב ביניהם, וזאת לטובת כל אינטרס משותף, בדומה לשילוב המשלים והמושלם הקיים והמוכח במישורי הפעילות הגופנית של נשים וגברים. יתרון זה ניתן וצריך לנצל, ככל הניתן, לטובת כל משימה משותפת, מה גם אם הינה משימה ביטחונית בדרגת חשיבות לאומית, אשר אסור להיכשל בה.
התועלת המוכחת משילוב נשים בניהול
חשיבה "גברית", גם בימינו, תהא אשר תהא הגדרת מרכיביה - שונה מחשיבה "נשית"; ברם, שתיהן אמורות להשלים זו את זו, כאשר הניסיון המצטבר הקיים מצביע על כך כי עצם נוכחותן של נשים בהתכנסות לצורך חשיבה, תכנון או החלטה - יש בה, אף כשלעצמה(!) כדי להשפיע לטובה על התנהלות הגברים שבאותה התכנסות, וממילא גם על תוצאותיה ו"תוצריה". אין פלא בכך, לאור האמור לעיל בפרק הקודם.
בתקופה הנוכחית הולך וגובר שינוי-מתקן במעמדן של נשים לעומת גברים בחברה - שינוי בהיקף עולמי, ההולך ומתעצם, עם הגדלת שילובן של נשים בניהול, בתכנון ובהנהגה, לא רק כ"אפליה מתקנת" אלא מתוך הכרה בתרומה המתבקשת הנובעת משילובים כאמור - למען החברה והמדינה. השאלה הנותרת עדיין: האם שילוב כאמור מתאים גם למסגרת צבאית-ביטחונית, באשר תעוזה, תקיפות ונכונות להקרבה (השלובה ב"חתירה למגע") משתלבות היטב בגישה "מאצ'ואיסטית", כאשר מדובר במישור הטקטי של שדה-קרב - נוכח פני אויב? נראה עם זאת, כי במיוחד במציאות המזרח-תיכונית הסובבת את ישראל ואת תושביה - כאשר האויב מאיים גם (ואולי בעיקר) על אוכלוסייה אזרחית, אזי גם "העורף" ייחשב כחלק מהחזית, ובצד המישור הצבאי-הטקטי ואף מעליו, נדרשת גם חשיבה ביטחונית-אסטרטגית המשלבת זהירות מונעת! לכך מתבקש, ואף מתחייב, פורום רחב ומגוון אשר יבטיח לא רק הצלחה וניצחון אלא גם זהירות מירבית בכל מצב קיים.
מול יריב בלתי-צפוי - זהירות מירבית
במצב בו נדרשת זהירות בכלל וזהירות מונעת בפרט - ניתן ללמוד מהזהירות הראויה בשיקולי משחק שחמט תחרותי מול יריב, גם אם הינו יריב לא מוכר: אף שהוא לבדו מצדו השני של לוח המשחק (מבלי יכולת להתייעץ) ואף שזמן החשיבה במשחק מוגבל לפי שעון השחמט שלצד הלוח. יש לקחת בחשבון כי תחבולה שהינה אפשרית מצד היריב במהלך המשחק (על-פי ניתוח מעמיק של המצב), תזוהה גם בחשיבתו ותופעל בידיו לטובתו. על-אחת-כמה-וכמה יש להיזהר במישור הלאומי-ביטחוני מול יריב, אשר בידיו זמן למכביר לחשב צעדים ולהכין פעולות ובנוסף - רמת תיחכומו איננה מוגבלת לחשיבתו בלבד, והיא עלולה לכלול חשיבה ברמה גבוהה של תחכום ותעוזה מצד רבים אחרים עימם הוא חופשי לתקשר; מה גם שאותו יריב איננו כבול לכללים מקובלים והוא חשוד מראש בנכונות להפרתם.
ולענייננו: גבר בתפקיד פיקודי הפועל במערך בקרה וחשיבה, תורם ביכולותיו להשלטת משמעת מסגרתית בעלת-ערך בניהול צוות, אך בד-בבד הינו גם ממוקד מטרה ונוטה עקב כך להתרכז בעיקר, אף תוך התייחסות מעטה מדי (ועד כדי התעלמות) מול מה שלא נראה לו בעל חשיבות ממשית; זאת - גם כאשר לעתים יש לדבר משמעות וצורך במתן משקל ובהסקת מסקנות. כך כנראה כבר קרה, למרבה האסון, לא מזמן.
פתרון מעשי מוצע, לאור האמורים לעיל: מתן פומבי לעמדה נחושה (כלפי חוץ) בשילוב הכנה חסויה של מענה בולם-סיכונים למקרה של צורך. מענה "מניעתי" ובולם כזה אמור לכלול לא רק אמצעים בעלי אפקט חיצוני למטרת התקפת-נגד או התקפת-מנע, אלא גם מערך פנימי מתאים של בחינה, חשיבה ותכנון בצורת צוות בקרת-עזר - משולב מגדרית; צוות מוצע כזה יוקם ויפעל בצה"ל בצמוד לחיל המודיעין, לאגף המבצעים או אף למטה הכללי, במטרה עיקרית של הערכת סיכונים ובחינת צעדי-מנע הגנתיים והתקפיים גם יחד. צוות משולב כאמור עשוי להתאים גם כעזר לכל אזור פיקודי, תוך הכרה חיונית של מאפיינים מקומיים, לאיתור שינויים המעידים על סכנה מסתברת. תדע אז כל אם עבריה, כי לא רק בנה החייל ובתה החיילת זוכים לדאגה הראויה מצד המערכת הביטחונית-הלאומית, אלא גם... כל יתר בני משפחתה, כולל היא עצמה.
הערך המוסף של שילוב מגדרי במערכות ההגנה הלאומית
כאמור, חשיבה "נשית" הינה בעלת מאפיינים משלה, עם פוטנציאל ממשי לתועלת גם כשהיא בצידה של חשיבה "גברית", ואולי דווקא משום כך. תרומתה של מערכת בקרת-עזר משולבת מגדרית הינה אף מעל ומעבר לתחום החיוני של ביטחון לאומי - "מודל" משולב כזה ישמש גם דוגמה ומופת למישורים אחרים בישראל, ואף למגמה המתעצמת מחוץ לגבולותיה, בכל הכרוך בשילוב נשים בתחומים של דיון, ניהול, תכנון ומחקר.
קידום שילובן של נשים ככוח מגוון ומשלים בצדם של גברים בתחומי הפעילות הכלכלית והחברתית, עשוי לקדם שינויים חשובים ומועילים אף בהיקפים גלובאליים; בין אלה: טיפוח כלכלה "אנושית" יותר (במונחי מיקרו-כלכלה ומקרו-כלכלה גם יחד), דאגה מוגברת למען הדורות הצעירים של ילדים ונוער, הגברת החלתו של "עקרון האנושיות" במערכות משפט, הגברת לחצים חברתיים למען פוליטיקה "אנושית" יותר, וכן ליעדים חברתיים-אנושיים נוספים בעולם האמור להיות - במידה רבה יותר - עולם של בני-אדם.
שילוב מגדרי כאמור בכותרת פרק זה, וכמוצע במאמר כולו - עשוי לתרום "ערך מוסף" נרחב לנושא הכללי, לפחות בעקיפין. אין גם לשכוח, כי אם ישנה תקווה כלל-אנושית לשבירת "צירי רשע" הפועלים בעולמנו גם כיום - תקווה זו יכולה למצוא לה בסיס ומשען בכוח הנשי העולה, הן בהשפעתו הפנימית במדינתו הפטרנליסטית והן בלחצים מבחוץ של עולם משתנה.
