במרכזה של תל אביב ברחוב רש"י 20 ניצב מאז תחילת שנות ה-30 מבנה דו-קומתי מ"הדור הישן" של המבנים בתל אביב. בקומתו הראשונה שוכן בית הכנסת של חסידי סוכטשוב, מבתי הכנסת הפחות ידועים בעיר. עברתי בימים אלה ברחוב רש"י בתל אביב והבחנתי במבנה בית הכנסת שלא היה ידוע ומוכר לי לפני כן. על חזיתו של בית הכנסת הותקן שלט הקדש-הנצחה וכך נכתב בו: "בית זה הוקדש לתורה ולתפילה על-ידי מו"ח גרשון קוסו נוחו עדן, נמסר כעיזבון מחיים לאנ' אש דת חסידי סוכצ'וב לקיים בית תפילה עד ביאת הגואל במהרה בימינו".

עברו ההיסטורי של מבנה בית הכנסת

מבנה בית הכנסת ועברו ההיסטורי סיקרנו אותי. צילמתי את המבנה מפינותיו וזוויותיו השונות. הניה מליכסון, מדריכת טיולים וחוקרת תל אביב סיפרה לי על אודות הבית הדו קומתי ברש"י 20 וזאת בהסתמך על עיון בתוכנית ותרשים הבניין: "ב-1930 נבנתה במקום קומה ראשונה על-ידי האדריכל פנחס היט עבור גברת ברינה טופירוביץ שמכרה את הנכס לזוג גרשון ושיינדל קוסו. בשנת 1933 המהנדס והאדריכל יהודה סטמפלר מי שתכנן בתים רבים בתל אביב, בונה עבור הזוג קוסו קומה שנייה. הבניין למעשה לא השתנה מהותית משנות ה-30, אומרת מליכסון. משה הררי איש הייטק בעברו וכיום מורה דרך, יליד תל אביב המסייר רבות בעיר הולדתו, מכיר את בית הכנסת ברש"י 20 מילדותו ובתור ילד שהה בו הרבה. הררי מספר לי כי אביו פנחס הררי (לבית וייכנברג) שעלה לארץ מפולין עם משפחתו באמצע שנות ה-30 של המאה שעברה, היה מחסידי סוכטשוב. משפחת וייכנברג הייתה מהראשונות שהצטרפו לחסידות סוכטשוב בפולין, אביו של פנחס הררי (משה-אריה וייכנברג) נמנה עם מתפללי בית הכנסת ברחוב רש"י 20. ובבית כנסת זה, מספר משה הררי, "עליתי לתורה בבר המצווה וכשנישאתי התקיימה שם 'שבת חתן'". משה הררי מספר על עברו של הבניין ובית הכנסת: "בעלי הבניין גרשון ושיינדל קוסו היו זוג ערירי ללא ילדים אני עוד זוכר אותו מילדות. הם הקדישו את הבניין לחסידי סוכטשוב. התנאי שלהם היה שהמקום ינציח את שמם. הם גרו בקומה השנייה של הבית והשכנים שלהם בקומה השנייה היו אליהו וחווה גפני (ויינטרופ) הוריו של משה גפני לימים חבר כנסת איש רשימת יהדות התורה. משה גפני יליד תל אביב (1951) למד בבית הספר היסודי 'יסודי התורה' בעיר וסביר להניח כי ילדותו עברה בבית זה. אני זוכר את אבא של משה גפני יורד להתפלל עימנו". משה הררי מספר כי בזמנו רבים ממתפללי בית הכנסת נמנו עם חסידי סוכטשוב אבל היו גם מתפללים אחרים מאנשי הסביבה. קהל המתפללים מנה כ30-40 מתפללים. הגבאי המיתולוגי בבית הכנסת היה משה לבנון. בין הדמויות הבולטות בבית הכנסת היו ר' ישעיהו מאיר אייבישץ ששימש שנים רבות גבאי ומגיד שיעור.

מפגש תרבותי וחברתי לחסידי סוכטשוב

מלבד תפילות נערכו בבית הכנסת ברש"י 20 אירועי עליה לתורה של חתני בר מצוה ועליה לתורה לחתנים ב"שבת חתן". כן שימש בית הכנסת מפגש תרבותי וחברתי לחסידי סוכטשוב. כאן נערכו הילולות ושמחות ומפגשים של אנשי החסידות. כך למשל, בינואר 1949 נערכה כאן עליה לתורה ושמחת בר המצווה לנער מנחם דוד בורנשטיין נכד האדמו"רים מסוכטשוב ומסוקולוב. מודעת הזמנה לאירוע מתפרסמת בעיתון "הצפה". בפברואר 1954 "פרשת תצווה" התארח והתפלל בבית הכנסת של חסידות ברש"י 20 אדמו"ר החסידות הרב חנוך בורנשטיין. לצד אירועי שמחה נערכו כאן בית הכנסת אזכרות וימי שנה ("יורצייט") לחסידי סוכטשוב ולמתפללים בבית הכנסת. מכאן יצאו בדרכם לקבורה בבית העלמין הלוויתם של נפטרים הקשורים לחסידות סוכטשוב או נפטרים שהתפללו בבית הכנסת. כך למשל במרס 1946 יצאה מבית הכנסת הלוויתו של ר' ישעיהו מאיר אייבשיץ שהיה מראשי בית הכנסת ומחסידי סוכטשוב. ב-15 בדצמבר 1964 יצאה מבית הכנסת של חסידי סוכטשוב ברש"י 20 הלוויתו של הרב מאיר צבי מזור מחסידי סוכטשוב שנפטר בוורשה בספטמבר 1938 והובא בשנת 1964 לקבורה בארץ. ב-1975 יצאה מכאן הלוויתו של פנחס הזה מחסידי סוכטשוב וב-1986 יצאה מבית כנסת זה הלוויתו של ר חיים אליהו טרופ אף הוא נמנה עם חסידי סוכטשוב.

בית הכנסת מתרחב

הררי מציין כי בית הכנסת ברחוב רשי 20 היה בעבר קטן בשטחו מאשר כיום ומסביר: בקומה השנייה של הבית הדו קומתי ברש"י 20 התגוררו כאמור הזוג קוסו בעלי הבניין לידם בקומה השנייה משפחת גפני. בקומה הראשונה בחלק הקרוב לרחוב התגוררו שתי נשים מבוגרות בדמי מפתח ומימין לדלת הכניסה לבית היה בית מלאכה של חייט שעסק בתיקונים ובתפירת בגדים וכששתי הנשים המבוגרות נפטרו והחייט הפסיק לעבוד והלך לעולמו, ומאחר שהמקום היה שייך לבית הכנסת והשוכרים בו היו בדמי מפתח, אז פשוט בית הכנסת התרחב. עם השנים דור קהל המתפללים המקורי הלך והידלדל. הררי: "מהמתפללים המקוריים בבית הכנסת, ככל שידוע לי נשאר יהודי בן 104 עד מאה ועשרים ואני לא יודע עד כמה הוא פוקד את בית הכנסת כיום". ממודעה התלויה על דלת בית הכנסת ברחוב רש"י 20 אני מבין כי במקום נערכות כיום שלוש תפילות: שחרית, מנחה, מעריב ו"שיעורי גמרא למתחילים" .

בתי כנסת ושטיבלים רבים בת"א נסגרו

משה הררי יודע לספר כי מכל בתי הכנסת והשטיבלים של החסידויות הרבים שפעלו בעבר באזור מרכז תל אביב בית הכנסת ברש"י 20 הוא בין השטיבלים היחידים שנשארו מתפקדים. היו בסביבה המון שטיבלים ובתי כנסת שנסגרו. כך למשל, באזור רחובות רוטשילד, אחד העם, בר-אילן ופיירברג היו כמה שטיבלים של חסידות גור חלקם הגדול נסגר. אני לא יודע מי מהם עדין מתפקד. ברחוב אחד העם היה שטיבל של בעלז. קיימים אומנם ברחוב זה מוסדות של בעלז אבל אני לא יודע אם השיטבל עדין פועל. ברחוב רש"י 1 היה שטיבל של חסידות ויזניץ והוא נסגר לפני 40 שנים וברש"י 30 אם אני לא טועה היה שטיבל של חסידי סוקולוב.

חסידות סוכטשוב

ואם בחסידות סוכטשוב עסקינן, כמה מילים על אודותיה: חסידות סוכטשוב (יש הכותבים סוכצ'וב) היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב בפולין הנמצאת כ-60 ק"מ דרומית-מערבית לוורשה בירת פולין. החצר נוסדה בשנת ה'תר"ל 1870 על-ידי רבי אברהם בורנשטיין מחבר הספרים "אבני נזר" ו"אגלי טל" שגם הקים ישיבה בעיר, ואשר קיברו נמצא בבית העלמין היהודי בעיר. לאחר מותו של אברהם בורנשטיין, בנו רבי שמואל בורנשטיין מחבר סדרת הספרים "שם משמואל" הוכתר לממלא מקומו של אביו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב האדמו"ר השני את סוכטשוב ועבר ללודז' ולערים נוספות בפולין. רבי שמואל בורנשטיין נפטר ב-1926 והובא לקבורה בסוכטשוב ליד קברו של אביו. מרכז החסידות סוכטשוב לא שב עוד לעיירה, שנחרבה בימי מלחמת העולם הראשונה. האדמו"ר השלישי מסוכטשוב היה רבי דוד בורנשטיין. הוא גר בעיר ווישוגרוד והקים בה ישיבה שבה למדו מאות. היה חבר מועצת גדולי התורה. ביקר בארץ ישראל ב-1925 וב-1935, אך לא רצה להשאיר את חסידיו בפולין לבדם ולא עלה לארץ ישראל גם כאשר עשו זאת חלק מילדיו. האדמו"ר הרביעי היה הרב חנוך בורנשטיין שהיה ראשון האדמו"רים שהתיישב בארץ. מספר חסידיו היה קטן מאוד, שכן רוב חסידי סוכטשוב נספו בשואה והיו שלא המשיכו לקיים אורח חיים דתי לאחריה. לאחר מותו של רבי חנוך בורנשטיין ב-1965 הוכתר כאדמו"ר החמישי של החסידות בנו רבי מנחם שלמה בורנשטיין, שכיהן כרבה של שכונת יד אליהו בתל אביב. ובמקביל ב-1966 התמנה בידי חסידי רדומסק גם לאדמו"ר מרדומסק. באוגוסט שנת 1969 נספה הרב בתאונת דרכים כאשר רכב בו נסע התנגש עם רכב צבאי. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים. בנו רבי שמואל יצחק בורנשטיין שהיה בן 8 כשאביו נהרג משמש כיום כאדמו"ר חסידות סוכטשוב. פרט מעניין אודות החסידות אני מגלה בארכיון העיתונות ההיסטורית: בעיתונות דאז מתפרסמת ידיעה כי במאי 1925 יצאה משלחת של חסידי סוכטשוב לארץ ישראל על-מנת לייסד בארץ מושב של חסידי סוכטשוב בשם "נחלת אברהם". לא ברור לי באיזה מושב או ישוב מדובר. מוזמנים להגיב וליידע על-אודות נושא זה.