ביום שישי (22.3.24) "זכיתי" לבמה מפוארת באולפן שישי. מדובר במהלך מתואם עם "אחים לנשק" שנעשה בהתאמה להפגנה שנערכה בסמוך לביתי, שלא כחוק ותוך הדלקת מדורה באמצע רחוב מגורים. כל זה לא משנה, מה שחשובה היא האמת.
אין אפילו אחד מכל המרואיינים בכתבה שהיה איתי בקשר ב-20 השנים האחרונות, וכולם מרואיינים מטעם. כולל "הטייס" שהוא פעיל במחאה שאף הודיע שהוא מסרב לשרת ומעולם לא היה חבר שלי ולא היה איתי בטייסת. לכן, חשוב לי לחלוק את האמת.
האמת היא שאחרי שירות מילואים השתחררתי בגיל 51. היום הבן שלי לוחם בקבע, בתי בקבע בחיל מודיעין ובן נוסף שלי התגייס עכשיו לאחר שנת שירות. אני רואה בשירות זכות גדולה וחובה לאומית. יש דבר אחד ששיניתי דעתי בו (אחרי 12 שנים) והוא שהיום אני חושב שלא יהיה ניתן לגייס חרדים בכפייה, זה פשוט ייכשל. מלבד זאת בכל הכנסות שכיהנתי בהן תמיד הייתי מהלוחמים המובילים לשיויון בנטל.
אז מה כן? המציאות במדינת ישראל השתנתה בשבעה באוקטובר והצבא שרצה להיות צבא קטן הבין שחייבים כוח אדם. בעבר, הצבא לא רצה ולא פעל אקטיבית לגיוס חרדים והיום המצב הוא אחר. אנחנו חייבים לפתוח מסגרות גיוס נוספות ולפעול לשילוב החרדים בצבא. זה אפשרי. ישנם אלפי צעירים חרדים שאינם לומדים בישיבות והצבא חייב לגייס אותם, על זה אין ויכוח גם עם הציבור החרדי.
אסור להיות לעומתיים ולחפש את המפריד בתוכינו. ההפך, יש לנו עכשיו הזדמנות גדולה לתקן. תמיד יהיו קיצוניים שאיתם לא נצליח לבנות גשר אבל הרוב הגדול חייב לפעול ולעבוד ביחד. בלי שנאה ובלי ריב אחים, יש לנו שונאים בעזה שאיתם אנחנו נלחמים ואותם נכה וננצח ביחד. רק ביחד.
את אש השנאה שביננו צריך לכבות. אנחנו עם אחד שנלחם על עתידו. אסור לנו ואין לנו את האפשרות לחזור לשיח של ה-6.10. מתפלל ומקווה לחזרת כל החטופים ולשלום חיילנו שנלחמים בעזה ובצפון. שבוע טוב וחג פורים שמח.