במארס 2020, כאשר ג'ו ביידן ודונלד טראמפ התמודדו לראשונה על נשיאות ארה"ב, החיים בארה"ב השתנו לבלתי הכר בשל הקורונה. ארבע שנים מאוחר יותר, הנגיף נעלם ממודעות הציבור ומן הקמפיינים. אבל למרות זאת, הקורונה מטילה צל ככוח חברתי ופוליטי ומשפיעה על האופן בו הבוחרים מרגישים כלפי מדינתם, ממשלתם והפוליטיקה שלהם – כותב ניו-יורק טיימס.
אמון הציבור במוסדות – הנשיאות, בתי ספר ציבוריים, המערכת הפלילית, התקשורת, הקונגרס – צנח בסקרים שלאחר הקורונה וטרם התאושש. המגיפה העצימה את חוסר האמון בממשלה, תחושה אותה טראמפ ובעלי בריתו מנצלים לטובתם. חששות מפני אלימות פוליטית, אפילו מלחמת אזרחים, מצויים בשיאם בעוד מדד האושר של האמריקנים ירד לשפל. הדעות לגבי המצב הכלכלי ועתידה של ארה"ב נותרות עגומות, למרות שהיא הצליחה לחמוק ממיתון.
המשרדים הריקים במרכזי הערים תורמות לתחושה שההתאוששות טרם הושלמה. דכאונות וחרדות עודם ניכרים, במיוחד בקרב בוגרים צעירים. התלמידים עודם מצויים בפיגור במתימטיקה וקריאה בעקבות סגירת בתי הספר. אפילו חדשות טובות מתקבלות בספקנות: ה-FBI מסר החודש שהפשיעה ירדה משמעותית ב-2023, אבל סקרים מסוף השנה שעברה מלמדים שהציבור סבור שההפך הוא הנכון.
נבחרי ציבור, אסטרטגים, היסטוריונים וסוציולוגים אומרים שההשלכות המתמשכות של הקורונה ניכרות כיום בוויכוחים על אינפלציה, חינוך, בריאות הציבור, חובות סטודנטים, פשיעה ואמון בדמוקרטיה עצמה. הטראומה המתמשכת תורמת לתחושה של מבוכה לאומית אותה מבטאים הבוחרים בסקרים ובקבוצות מיקוד – ענן הפוגע בביידן ומסייע לטראמפ.
ממשל ביידן העביר חבילה ענקית של חקיקה וצווים אשר הוציאו את ארה"ב מהמשבר, אבל הבוחרים נותנים לנשיא קרדיט חלקי בלבד על הישגיו וממשיכים להיות פסימיים לגבי הכלכלה ועתידה של המדינה. טראמפ היה הנשיא בחלק הקשה ביותר של המגיפה, אך הצליח למצב את עצמו כמי שבתקופתו המדינה הייתה משגשגת יותר ובטוחה יותר, וממשיך להוביל בסקרים.
פיליפ זליכוב, עורך דין שניהל את ועדת החקירה ל-9/11, המגדיר את עצמו כעצמאי מבחינה פוליטית אך מתנגד לטראמפ, טוען שממשל ביידן הניח מאחוריו את הקורונה מהר מדי. הממשל לא ניהל חקירה של המשבר ולא פיתח חבילה רצינית של רפורמות בתגובה אליו, ובכך יצר את הרושם שהממשל כשל ולא רוצה לדבר יותר על הנושא, הוא מסביר. זליכוב הוביל קבוצה של 30 מומחים שחקרו את ההתמודדות עם הקורונה, ואומר כי הממשל לא הסביר כיצד התחולל המשבר – מה שמגביר את חוסר האמון במוסדות ומשחק לטובתו של טראמפ הטוען בכזב שהמערכת רקובה.
