התוצאות הסופיות של הבחירות המוניציפליות בטורקיה מבהירות - משטרו של הנשיא ארדואן ספג בהן מפלה, סנוקרת מצלצלת של ממש. מועמדי מפלגת האופוזיציה CHP, "מפלגת העם הרפובליקאית", זכו ב 37.74% מקולות הבוחרים (או 17,345,876 קולות), ובראשות 35 ערים מרכזיות מתוך 81. מועמדי מפלגת השלטון, "מפלגת הצדק והפיתוח" זכו ב 35.49% מהקולות (או 16,313,661 קולות) ובראשות 24 ערים מרכזיות. אחוז ההצבעה היה גבוה ועמד על 78.53%. התוצאות מהוות את הכישלון האלקטורלי הגדול ביותר של הנשיא ארדואן מאז עלייתו לשלטון לפני יותר מעשרים שנה.
האופוזיציה שולטת כעת בחמשת הערים הגדולות במדינה - איסטנבול, אנקרה, איזמיר, בורסה ואנטליה, ומכוונת כבר למנף את ההישג המרשים לבחירות לנשיאות ב-2028. גולת הכותרת של הנצחון האלקטורלי הייתה כמובן הנצחון באיסטנבול - העיר הגדולה והחשובה בטורקיה. ראש העיר המכהן איקראם אימומולו ניצח את מועמדה של מפלגת השלטון מוראט קוקום בפער של כמעט 12%. באנקרה הביס מועמד האופוזיציה וראש העיר המכהן את מועמד מפלגת השלטון בכמעט 30%, באיזמיר ב 11%, בבורסה ב 9% ובאנטליה ב 8%. באיסטנבול יצאו המונים לרחובות לחגוג את הניצחון הברור של אימומולו באמצעות זיקוקים, אבוקות ודגלי טורקיה בכל מקום - רבים מהחוגגים צעירים.
אימומולו עצמו נאם לפני ההמון ואמר בין השאר: "איסטנבול העבירה את המסר שלה. העידן של ההוראה של אדם אחד התסיים". זו מכה אישית לארדואן, שהשקיע משאבים ומאמץ גדול להשיב את השליטה באיסטנבול לידי מפלגתו שלו, זכר לימים שבהם הוא עצמו היה ראש העיר ב 1994-98. אך הוא נכשל.
הנשיא ארדואן מצידו הכיר בהפסדים הצורבים של מפלגתו בבחירות, ובנאום לתומכיו באנקרה הודה שעל השלטון להתמקד כעת בתיקון והבראת הכלכלה, כולל בלימת האינפלציה המשתוללת: "לצערי לא הצלחנו להשיג את התוצאה שרצינו, שלה קיווינו, בבחירות המקומיות. בשום פנים ואופן לא נזלזל בהחלטת עמנו. זה שפרק הבחירות הזה, שעייף את אומתנו, עמנו וכלכלתנו בשנה האחרונה, נסגר מהיום, הוא כשלעצמו ניצחון".
תוצאות הבחירות הללו הן נורת אזהרה בוהקת לנשיא ארדואן לקראת הבחירות לנשיאות ב 2028. טורקים רבים מותשים כלכלית וזועמים על אוזלת היד של המשטר לטפל באינפלציה, יוקר המחיה והחסכונות שלהם שמתאדים בגלל חומרת המצב. התוצאות הן גם זריקת עידוד למחנה הפרו דמוקרטי ליברלי בטורקיה, שמקווה להצליח בבוא היום להפיל את משטרו של ארדואן ולנסות ולשקם את הדמוקרטיה הטורקית. ואילו הנשיא ארדואן עשוי אולי להפנים את משמעות התוצאות, ולנסות לטפל בבעיות הכלכליות החמורות ברצינות.
