X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מיוחדים ברשת
כהנמן. יישם את הרעיון עם אשתו [צילום: אוון ווצ'י, AP]
כהנמן לימד לעבוד עם מי שאיננו מסכימים איתו
חתן פרס נובל המנוח דגל ב"שת"פ עימותי" והתוצאות היו מצוינות, כותב קאס סונשטיין מאוניברסיטת הרווארד בניו-יורק טיימס. הגישה הזאת מעולם לא הייתה נכונה יותר וראוי לאמץ אותה בכל ארגון

  • פרופ' קאס סונשטיין מאוניברסיטת הרווארד כתב יחד עם דניאל כהנמן ואוליבר סיבוני את הספר "Noise". המאמר שעיקריו מובאים כאן פורסם בניו-יורק טיימס.
האמונה המאוד-אמריקנית לפיה כסף קונה עושר היא בערך נכונה לגבי 85% מבני האדם. אנו יודעים זאת הודות לחתן פרס נובל בכלכלה, דניאל כהנמן, שהלך לעולמו בשבוע שעבר והתעקש על החשיבות של עבודה עם מי שאיננו מסכימים עימו.
כהנמן ידוע במיוחד במחקריו על שיקול הדעת האנושי ועל הליכי קבלת ההחלטות, ועל האופן בו בני אדם סוטים מהרציונליות הטהורה. יש לזכור אותו גם כדוגמה חיה לפילוסופיה שמעולם לא הייתה רלוונטית יותר: התלהבותו לשתף פעולה עם יריביו האינטלקטואליים. הוא ממש נהנה לגלות את האמת עם אחרים, אפילו אם לעיתים מצא שהוא טועה.
בשנת 2010 פרסמו כהנמן ואנגוס דיטון (גם הוא זוכה פרס נובל) מחקר בעל השפעה רבה, אשר מצא, כי בעלי הכנסות גבוהות יותר גם מאושרים יותר – אבל רק עד נקודה מסוימת. מעל 90,000 דולר בשנה, האושר לא עלה גם אם ההכנסה עלתה. לאחר 11 שנים מצא מתיו קילינגסוורת' בדיוק את ההפך: בעלי הכנסות גבוהות מדווחים על רמות גבוהות יותר של אושר.
מה עכשיו? ניתן לדמיין היה חילופי דברים זועמים בין החוקרים. אבל כהנמן ראה התנהגות כזו בשלילה וכינה אותה "מדע זועם" מהסוג שאפשר למצוא במשפחות ובמיוחד בפוליטיקה. הוא העדיף "שת"פ עימותי": כאשר אנשים שאינם מסכימים בוחנים יחדיו רעיון, יש להם יעד משותף. הם אינם מנסים לנצח אלא לברר מהי האמת. הם אפילו עשויים להתיידד.
ברוח זו, ביקש כהנמן – בקרוב לגיל 90 – את שיתוף הפעולה של קילינגסוורת', בעזרתה של ידידה משותפת, הפסיכולוגית ברברה מלרס. המשימה הייתה לבחון היטב את הנתונים של קילינגסוורת' כדי לראות האם ניתח אותם כהלכה, ולהבין מה – אם בכלל – פספסו כהנמן ודיטון. מסקנתם הייתה פשוטה: קילינגסוורת' לא שם לב ל-15% שהיו הכי פחות מאושרים. אצל אלו, רמת האושר יחד עם ההכנסה עד שזו מגיעה ל-100,000 דולר; משם היא מפסיקה לעלות. אצל רובנו, האושר ממשיך לעלות גם מעבר לרף זה. שני הצדדים צדקו חלקית וטעו חלקית. עבודתם המשותפת הראתה שהסיפור האמיתי מעניין יותר ומורכב יותר מכפי שמצאו בנפרד.
כהנמן היה מעורב בכמה "שת"פים עימותיים". הראשון היה עם אשתו, הפסיכולוגית אן טרייסמן. המחלוקת ביניהם מעולם לא נפתרה; כל אחד יכול היה להסביר את תוצאות מחקריהם. כהנמן אמר, כ"מכנה משותף בכל הפעם בהם אני הייתי מעורב, הוא שיריבים מסיימים ביחסים טובים יותר מאלה שבהם החלו". מטרתו הייתה לעודד מדע טוב יותר ולחזק את ההיבטים הטובים יותר של טבענו.
בחיים האקדמיים יש ל"שת"פ עימותי" ערך רב. קל לדמיין שיתוף פעולה שכזה במטרה לראות האם יש פתרונות טובים יותר לזיהום האוויר, להשלכות העלייה בשכר המינימום, לנזקי שינויי האקלים או לתוצאות עונש המוות. אפשר להבין את הרעיון גם בצורה רחבה יותר. החוקה האמריקנית היא ניסיון ליצור תנאים ל"שת"פ עימותי": מטרתה הייתה ליצור רפובליקה בה אין הומוגניות, אלא התנגשות מתמדת של דעות, המעודדות דיונים ומגבילות את כוחו של הרוב.
מדע זועם, על-פי הגדרתו של כהנמן, דומה לדמוקרטיה זועמת: "עולם מגעיל של ביקורת, תגובות ותשובות חוזרות" ש"מטרתם להביך". זה נכון במיוחד, כמובן, בקמפיינים שכל מטרתם היא לנצח. ועדיין, הרעיון של שת"פ עימותי מעולם לא היה חשוב יותר. בתוך ארגונים מכל הסוגים, יש להשקיע מאמץ מתמיד בהורדת הלהבות באמצעות בידוד נקודות המחלוקת וקביעת מבחנים למציאת האמת. השאלה כיצד ליישב חילוקי דעות נוטה להפוך אויבים, המתמקדים בניצחון והפסד, לעמיתים המתמקדים באמת. כרגיל, כהנמן צדק. כדאי לנו להשתמש בזה הרבה יותר.

המאמר המלא
תאריך:  02/04/24   |   עודכן:  02/04/24
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כהנמן לימד לעבוד עם מי שאיננו מסכימים איתו
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
הפקיד 175 מיליון דולר לצורך הערעור על הקנס האזרחי בסך 454 מיליון דולר שהוטל עליו בשל הונאה מתמשכת של בנקים וחברות ביטוח    ההפקדה מונעת את מימוש נכסיו והקפאת חשבונותיו
איתמר לוין
כמה סקרים מלמדים שטראמפ עשוי לזכות בתמיכתם של 20% מהמצביעים השחורים. ניו-יורק טיימס מסופק אם כך יקרה, אך די בכך שחלק מן השחורים לא יצביעו כלל כדי להקשות מאוד על ביידן
איתמר לוין
שלוש קבוצות של רפובליקנים מתחרות על אוזנו של מי שעשוי לחזור לבית הלבן, ולצד זאת פועלים הדחפים האישיים שלו - מסביר אקונומיסט    הכרת הדעות השונות מסייעת לדעת לפחות מה ישמע טראמפ
איתמר לוין
אז היו אלו ביל קלינטון ופולה ג'ונס, היום אלו הם דונלד טראמפ וסטורמי דניאלס    אקונומיסט משווה בין שתי הפרשות, לקראת פתיחת משפטו של טראמפ בעקבות תשלום דמי השתיקה לדניאלס
איתמר לוין
הדמוקרטים יתקשו לשמור על השליטה בסנאט, המאשר את המינויים הנשיאותיים והשופטים הפדרליים    ניו-יורק טיימס במבט אל עשרת המירוצים המכריעים מבין 34 המושבים העומדים לבחירה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il