הצעת חוק חסרת תקדים להגנה על פרטיות המשתמשים בשירותיהן של ענקיות ההיי-טק הוצגה (7.4.24) בידי מחוקקים בכירים בשני בתי הקונגרס. מטרת ההצעה היא להעניק למשתמשים שליטה על האופן בו גוגל, מטא, טיק-טוק ודומותיהן משתמשות במידע האישי שלהם - פריצת דרך משמעותית מאוד במאמץ בן עשרות השנים להסדיר את הנושא ברמה הלאומית. המידע על המשתמשים הוא הנכס החשוב ביותר של ענקיות ההיי-טק, שכן הוא מאפשר להן להציע למפרסמים גישה מוכוונת-מטרה. באופן כזה הפרסומות נשלחות היישר אל מי שעשויים להיות מעוניינים בהן על בסיס פעילותם באינטרנט וברשתות החברתיות ומאפיינים כגון מגדר, מוצא אתני, מקום מגורים ואפילו השקפות פוליטיות. החברות אומנם מחויבות לפרסם גילוי נאות של האופן בו הן משתמשות במידע, אך מדובר בנוסחים משפטיים סבוכים, לעיתים ארוכים ולרוב נידחים שאיש אינו קורא לפני שהוא מאשר אותם. בדרך כלל, הקונגרס האמריקני מתקשה לפעול מול ענקיות ההיי-טק, הן בשל כוחן והשפעתן העצומים בוושינגטון (למרות שהחברות מודות שיש צורך בהסדרה פדרלית של סוגיית הפרטיות) והן בשל חילוקי הדעות הקוטביים בין הדמוקרטים והרפובליקנים המשתקים אותו במידה רבה. בשנים האחרונות נטל האיחוד האירופי - הנציבות והפרלמנט האירופי - את ההובלה בהסדרת האינטרנט והרשתות החברתיות, החל מחוקים להגנת הפרטיות וכלה בקנסות ענק על החברות (שכמעט כולן אמריקניות) המפרות את כלליו. הצעת החוק הנוכחית היא פריצת דרך הן בשל תוכנה והן משום שחתומים עליה שתי מחוקקות בכירות משתי המפלגות בשני הבתים: יו"ר ועדת המסחר בסנאט, הדמוקרטית מריה קנטוול, ויו"ר ועדת האנרגיה והמסחר בבית הנבחרים, הרפובליקנית קטי מק'מוריס-רוג'רס. כל חוק מחייב את הסכמת שני הבתים, כאשר בסנאט שולטים הדמוקרטים ובבית הנבחרים שולטים הרפובליקנים. ההצעה - חוק שמירת הפרטיות האמריקני - קובעת כיצד יכולות החברות לאסוף מידע, להשתמש בו ולהעביר אותו. היא גם מעניקה למשתמשים את היכולת לשלוט בחלק מן השימוש במידע, ובעיקר בפרסומות מוכוונות. על פיה, החברות יורשו לאסוף מידע רק כדי להציע ללקוחות מוצרים מסוימים, בעוד המשתמשים יוכלו להיכנס למידע ולמחוק אותו כאשר הוא מועבר בין שירותים דיגיטליים. ההצעה גם מכריעה בשני ויכוחים מרכזיים שעיכבו עד כה את החקיקה: החוק הפדרלי יגבר על חוקי המדינות והמשתמשים יוכלו לתבוע את החברות על הפרת הכללים. על-פי ההצעה, יבוטלו למעשה חוקים מרחיקי לכת שקבעו כמה מן המדינות (דרישה של הרפובליקנים, שחלקם טוענים שהחברות מפלות לרעה תכנים של הימין), אך ייוותרו בעינם כמה כללים נקודתיים שקבעו המדינות, כגון לגבי איסוף מידע בריאותי ופיננסי. במקביל, יופעלו אמצעי אכיפה בהם תומכים הדמוקרטים ובראשם תביעות של יחידים נגד החברות אם הללו יאספו או יאגרו מידע רגיש בלא הסכמה מפורשת. ההצעה אוסרת על החברות להשתמש במידע כדי להפלות נגד קהלים מוגנים (כגון על-רקע נטייה מינית או מוצא אתני) והיא תחייב אותן למנות מנהלים בכירים שתפקידם יהיה לוודא את עמידתן בכללים. ההצעה אינה מגבילה את המועד להגשת תביעות אישיות נגד הפרת הכללים, וקובעת שהסכמי פשרה בהן לא יוכלו לעמוד בסתירה לכוונת המחוקק. החוק לא יחול על חברות שהכנסותיהן עד 40 מיליון דולר בשנה, בעוד הכללים כולם יחולו על חברות בעלות הכנסות שמעל 250 מיליון דולר בשנה. ההצעה אינה אוסרת על החברות להפנות פרסומות לקטינים, כפי שהציע הנשיא ג'ו ביידן בנאום מצב האומה. ההסכמה בין קנטוול ומק'מוריס-רוג'רס אינה מבטיחה שההצעה תתקבל (כפי שאירע להסכמה הדו-מפלגתית על הסיוע לאוקראינה וישראל, אשר טורפדה בידי המיעוט הרפובליקני הקיצוני בבית הנבחרים) ותקופת הבחירות עלולה להקשות עוד יותר, אך עצם הגשתה היא צעד חסר תקדים בחשיבותו. כרגע מדובר ב"טיוטה לדיון", מה שאומר ששתי המחוקקות יבקשו את התייחסות חברי הוועדות לפני שיגישו אותה רשמית. מק'מוריס-רוג'רס אינה מתמודדת לכהונה נוספת ותפרוש בינואר הבא, כך שמצד אחד ייתכן שהחקיקה תתקדם במהירות - ומצד שני היא עלולה להיתקע בהמשך. קנטוול אמרה כי "תאריכי יעד הם דבר טוב" - דהיינו, שהמטרה היא להשלים את החקיקה עד סוף השנה. מחוקקים בכירים והחברות הגדולות קידמו בברכה את ההצעה, אם כי חלקם אמרו שיבקשו שינויים משמעותיים. פרנק פאלון, ראש הסיעה הדמוקרטית בוועדת המסחר בבית הנבחרים, אמר שההצעה היא "טיוטה רצינית מאוד לדיון", אם כי לדעתו יש נקודות בהן ניתן "לחזק אותה", כגון בנוגע לפרטיותם של ילדים. נשיא מיקרוסופט, בראד סמית, אמר שמדובר ב"עסקה טובה" אשר "תעניק בהירות בכך שתקבע קנה מידה פדרלי לפרטיות".