העובדה שדונלד טראמפ הועמד לדין ארבע פעמים, מחייבת את העיתונאים המסקרים את משפטיו למצוא קיצורים: המסמכים המסווגים, שני תיקים הטיית הבחירות או 6 בינואר, ותיק דמי השתיקה – פרשת סטורמי דניאלס, שהדיון בו אמור להיפתח בשבוע הבא (15.4.24) בבית המשפט במנהטן. אבל לא בטוח שזה הכינוי הנכון, לנוכח החלטה שפרסם השבוע השופט חואן מרצ'ן שינהל את המשפט – מציין וושינגטון פוסט. "בתמצית, האישום הוא שדונלד טראמפ זייף מסמכים עסקיים כדי להסתיר הסכם עם צד שלישי, כדי להשפיע בצורה בלתי חוקית על הבחירות לנשיאות ב-2016", כתב מרצ'ן לקראת הליך בחירת המושבעים שיפתח את המשפט. הוא אינו משכתב את האישום, אך דבריו הם תזכורת לכך שעל הפרק עמד יותר מאשר רומן נטען בין טראמפ לבין כוכבת פורנו, דמי שתיקה או רישומים כוזבים. לתפיסתו של מרצ'ן, טראמפ מואשם במזימה להסתיר בצורה בלתי חוקית מידע שעלול היה להזיק לו במרוץ הצמוד לבית הלבן מול הילרי קלינטון. אבל האם הפרשה אכן עשויה היה לשנות את התוצאות? לא ידוע, כמובן, אם כי אפשר לומר כמה דברים – משיב הפוסט. טראמפ ניצח בפער של פחות מנקודת האחוז במדינות המפתח: 0.2% במישיגן, 0.7% בפנסילבניה ו-0.8% בוויסקונסין. מעבר של 78,000 מצביעים במדינות אלו היה מעניק את הניצחון לקלינטון. טראמפ ניצח משום שיותר קולות צפים החליטו ברגע האחרון לבחור בו: הוא זכה בהם בפער של 11 נקודות במישיגן, 17 נקודות בפנסילבניה ו-29 נקודות בוויסקונסין. השאלה הנובעת מעובדות אלו היא, האם חשיפה ברגע האחרון של רומן נטען (טראמפ מכחיש אותו) הייתה יכולה לשנות את התוצאה. ושוב: לעולם לא נדע. מפתה לומר שהתשובה שלילית: טראמפ נבחר למרות הקלטת הידועה לשמצה בה התרברב בהטרדות מיניות ולמרות שורה ארוכה של סערות אחרות. מי שמחליטים ברגע האחרון נוטים להצביע נגד המפלגה השלטת – והבית הלבן היה אז בידי הדמוקרטים, מפלגתה של קלינטון. העובדה שטראמפ ניצח אינה אומרת שהוא טפלון; לעיתים המנצח ניזוק אך לא במידה מספקת כדי שיפסיד. כך למשל עם אותה קלטת: מחקר מצא שמי ששמעו עליה, תמכו בטראמפ בשיעור של שתי נקודות פחות ממי שלא שמעו עליה. למה היא לא הכריעה? כי צריך מסה קריטית של מחלוקות כדי שהבוחרים ישנו את דעתם. או שרבים קיבלו את הסברו של טראמפ לפיו מדובר בלשון גסה חסרת בסיס עובדתי. אבל רומן עם כוכבת פורנו, נראה לכאורה כמשהו שהיה מטריד יותר את תומכיו האוונגליסטים של טראמפ. מה שברור הוא, שטראמפ ופרקליטו דאז, מייקל כהן, מצאו תועלת בטיוח העסק כולו. בצורה חוקית או בלתי חוקית, הם מנעו מהבוחרים את האפשרות להביא בחשבון את הפרשה – ובהחלט ייתכן שזה הצליח להם. אבל כאשר כעת טראמפ נותן את הדין על מעשיו, כדאי לזכור שלא מדובר רק בדמי שתיקה או ברישומים כוזבים במסמכי תאגיד, אלא בפשע לכאורה שהיו לו השלכות עצומות על ארה"ב כולה.