השבוע הכריז משרד המסחר הטורקי על הגבלת ייצוא של מוצרים מ-54 קטגוריות לישראל, בהם פלדה, ברזל ומלט. לטענתו הגבלות הסחר יימשכו כל עוד לא תוכרז הפסקת אש בעזה ועד שישראל תאפשר לטורקיה להכניס סיוע הומניטרי לרצועה. שר החוץ כ"ץ: "ישראל לא תיכנע לאלימות ולסחטנות. ננקוט נגד טורקיה בצעדים מקבילים שיפגעו בכלכלה הטורקית". למעורבים בקשרי המסחר בין ישראל לטורקיה היה ידוע שזה מתקרב, הכתובת הייתה על הקיר. במשברים הרבים שידעו היחסים בין המדינות בעיקר מאז אירוע המרמרה, ארדואן נמנע מפגיעה ישירה ביחסי הסחר.
המתח החריף בשבועיים האחרונים לאחר שהוא רשם כישלון פוליטי חסר תקדים בבחירות המקומיות שהתקיימו במדינתו, והמפלגה AKP שבהנהגתו הפסידה ברוב הערים הגדולות. הכישלון נבע מהמצב הכלכלי החמור בטורקיה. נזכיר כי יומיים לפני הבחירות העלתה הנגידה של טורקיה את הריבית בחמישה אחוזים! האינפלציה הגיעה לכ-70% והלירה המשיכה להתדרדר למעמד של 32 לירה לדולר - זו אותה לירה שאך לפני כמה שנים הייתה שווה שני שקלים והיום שקל אחד שלנו שווה 8 וחצי לירות! נוספה אליה ביקורת שהושמעה מימין לארדואן דווקא מקרב נציגי האופוזיציה CHP על המשך קשרי הסחר הרגיל עם ישראל נוכח הלחימה בעזה.
יש לציין, כי כבר בשבוע שעבר התלוננו יבואנים ישראלים כי משלוחים מטורקיה מתעכבים בנמלי המוצא על-ידי המכס הטורקי בנוהל ידוע לעת משבר, ברשימת החומרים שאסר ארדואן: פרופילים וכבלים מאלומיניום, מנחושת, פרופילים מפלדה, חומרים המיועדים לקונסטרוקציות בנייה, כבלים חשמליים, זכוכית המיועדת לבנייה ועוד. חשוב להדגיש כי 60% מהמלט לישראל, שזקוקה כעת למלט יותר מהרגיל לצורך שיקום העוטף והצפון, מיובא מחו"ל. חברת טורקיש איירליינס שהפעילה עד 7 באוקטובר עשר טיסות יומיות בקו תל אביב איסטנבול החליטה שלא לחזור לישראל עד מרס 2025. החלטתה לבטל את הטיסות לישראל מורגשת היטב בנתב"ג.
המדיניות האנטי-ישראלית של נשיא טורקיה הגיעה השבוע לשיא חדש. מדובר למעשה בהחרפה של צעדים טורקיים קודמים, ובמרכזם "הסרת ישראל מרשימת יעדי היצוא הטורקי". ב-23 בינואר ועוד קודם לכן, משרד המסחר הטורקי פרסם הודעה מוטעית כי באנקרה "לא מייצאים לאזור היהודי של ישראל". שר הפנים הטורקי, עלי ירילקאיה, הודיע בחודש שעבר על לכידת שמונה מרגלים לטובת ישראל, טורקיה עוצרת לעיתים קרובות אזרחים מקומיים וזרים בטענה כי ריגלו עבור ישראל, לעיתים תוך טענה כי מדובר בחוליות של המוסד שהוכשרו מחוץ לגבולותיה של טורקיה אך לצערנו הוכחות גלויות אין!
מאז הלחימה ישראלים רבים עזבו את טורקיה ולא מבקרים בה ושגריר טורקיה בישראל נקרא להתייעצויות באנקרה. משרד החוץ של ישראל כינה זאת "צעד נוסף של נשיא טורקיה המתייצב לצד ארגון הטרור חמאס". במקביל הורה שר החוץ דאז, אלי כהן, להחזיר מטורקיה את הנציגים הדיפלומטים של ישראל "לטובת קיום הערכה מחדש של יחסי ישראל-טורקיה". אזהרת המסע לטורקיה הועלתה לרמה 4 הגבוהה, ומהמטה לביטחון לאומי קראו לכל הישראלים השוהים בטורקיה לצאת בהקדם.
חברי הקהילה היהודית שומרים על פרופיל נמוך בימים אלה ורוב בתי הכנסת באיסטנבול נסגרו מטעמי ביטחון. מתוך כעשרים פועלים חמישה - בסיום התפילה אנשים ממהרים להתפזר וללכת הביתה. בינתיים, המראות הנשקפים בתקשורת וברשתות החברתיות קשים. מוכר חנות ספרים שתלה שלט 'אין כניסה ליהודים', אנשים פורסים דגל ישראל ודורכים עליו בשוק, נהג מונית שמודיע בפתק שתלה על השמשה שלו - 'לא מסיע ישראלים' ושלטי חוצות של תמיכה בחמאס.
למרות המשברים הפוליטיים-מדיניים בין המדינות, הסחר המשותף בין טורקיה לישראל שבר שיאים והגיע לכ-9 מיליארד דולר! ב-2022 ישראל ייבאה מטורקיה סחורות בהיקף של כ-6.8 מיליארד דולר. רוב היבוא הוא של ברזל, מלט, מכוניות, מוצרי חשמל לבית, מזון טרי ומעובד ומוצרי פלסטיק. ישראל ייצאה לטורקיה באותה השנה בהיקף של כ-2.3 מיליארד דולר, כימיקלים, מוצרי פלסטיק מוגמרים ותזקיקי נפט. רשתות שיווק מובילות מייבאות מטורקיה ירקות ומוצרים רבים.
ככל שההחלטה הטורקית תיושם בפועל בשטח, היא עלולה לגרום להאמרת מחירים בתחומים שונים בהם הייבוא הטורקי משמעותי לישראל, ותיאלץ את היבואנים הישראלים לחפש פתרונות רחוקים ויקרים יותר שעלותם תתגלגל לפתחו של הצרכן הישראלי. בהתייחס לענף הבנייה, מדובר במכה נוספת לענף בימים של חוסר ודאות כלכלית ומחסור אדיר בפועלים. למרות שנדמה כי מחירי הדירות הגיעו לשיאם, כעת נראה שעליית מחירי הדירות בלתי נמנעת וזו בשורה רעה מאוד לשוק הקונים.
חשוב להזכיר כי לאחרונה יצאה התאחדות התעשיינים בדוח המזהיר מפני תלות בייבוא של מוצרים בהם לישראל רק מפעל אחד, במיוחד בתחום המלט. לדעת ההתאחדות "התלות, במיוחד בטורקיה, מהווה סכנה ממשית לעצמאות היצרנית של ישראל בשעת חירום". דוגמה לתלות נוספת היא הזכוכיות. כיום, זכוכית שמשמשת למעטפת למגדלים רבים מיובאת מטורקיה, בעוד המפעל היחיד לזכוכית לבנייה שהיה בציפורי, ונרכש על-ידי קרן פורטיסימו, נסגר לפני מספר שנים לאחר שנטען כי אינו מסוגל לעמוד בתחרות מול הייבוא הזול מטורקיה, והפך לייבואן בעצמו.
משבר הקורונה, משבר הלחימה בין אוקראינה לרוסיה וכעת משבר הלחימה הרב זירתית שלנו מלמדים אותנו שאנחנו חייבים להיות מסוגלים לייצר את גרעין בסיס המצרכים החשובים לנו בעצמנו בהיקף בסיסי נדרש תוך עידוד וגיבוי ממשלתי למכסת בסיס לימי חירום. שמירת היכולת והכוח של התעשיה הישראלית לייצר את המוצרים הללו בעצמה מהותית לחוסן הלאומי שלנו - בעתות שגרה ובעתות משבר ובוודאי משברים מקומיים כמו מלחמה שבהם אנחנו מגלים שהעולם שולף את נשק המסחר כדי ללחוץ ולהשפיע על ישראל לרעה. וכל זאת מבלי לפגוע בעקרון פתיחת השוק לתחרות לאחר הסדרתו, הקטנת הריכוזיות והגברת התחרות בו לאספקת המוצרים.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שמייצג את היבואנים אמר: "זאת שגיאת מדיניות חמורה של ממשלת טורקיה. שאינה מפרידה בין כלכלה למדיניות, ומרגע שטורקיה אוסרת יצוא לישראל על שורת מוצרים ארוכה - היא מערערת יחסים אלה לרעת כלכלת טורקיה ולרעת אנשי העסקים שלה". במקביל, שר החוץ ישראל כ"ץ, הורה השבוע לאגף הכלכלה במשרדו, במה שנראה כמו התחלה של מלחמת סחר, להכין רשימה מורחבת של מוצרים שישראל תמנע מטורקיה לייצא לארץ בטענה כי היא מפרה באופן חד-צדדי את הסכמי הסחר, וישראל תנקוט נגדה בכל האמצעים המתבקשים. בנוסף, לטענתו תפנה ישראל לגורמים פרו ישראלים בארה"ב לעצור השקעות בטורקיה ולקונגרס האמריקני לבחון הפרה של חוקי החרם נגד ישראל והטלת סנקציות בהתאם. השר סיכם כי: "ארדואן מקריב את האינטרסים הכלכליים של טורקיה לתמיכה בחמאס".
לסיכום
לטענת ספקים ותיקים כרבע מחומרי הגלם בענף הבנייה, בהם בטון, מלט, ברזל, שיש, סמנט, כלים סניטריים, ועוד מגיעים מטורקיה. ההערכה היא כי בזמן הקרוב תתקבלנה הודעות מהספקים הנוגעות לעליית מחירים כפי שקרה בעבר, אם בתקופת הקורונה או בתחילת המלחמה כשהיה משבר בתובלה הימית בעקבות איום החות'ים. הציפיה כי השינוי במחירי החומרים יעמוד על 5%-10% שיגולמו בסופו של יום במחיר הסופי לצרכן. ככל שהסנקציות על ישראל ימשכו, נראה חלופות מהודו סין ואירופה.
קיים חשש אמיתי מפני חרם וסנקציות כלכליות מטעם מדינות נוספות וחברות בינלאומיות. הדיווח בדבר הגבלות הייצוא של טורקיה לישראל, מחייב בחינה רחבה וראייה אסטרטגית של מגבלות הסחר, אשר מצטברות כביטוי כלכלי לבידוד מדיני של ישראל. הקשיים בשרשראות האספקה ופערי ההיצע שנוצרים, ישפיעו באופן משמעותי על התייקרות המחירים, שישליכו מיד על יוקר המחיה ועל פעילות המשק כולו.
ישראל תהיה חייבת להגיב ולפעול במהירות למניעת סחף של מדינות נוספות לזרם האנטי ישראלי המגיע מטורקיה בימים אלה, גם אם תפנה למדינות וארגונים פרו-ישראלים בארה"ב לצד ידידיה בקונגרס האמריקני כדי לבחון הפרה טורקית של חוקי החרם נגד ישראל - ולהטיל עליה סנקציות כלכליות בהתאם. לא בטוח שלצעד הזה תהיה אפקטיביות לטווח המיידי, אך הוא בהחלט עשוי לגעת בנקודה רגישה מאוד וקריטית של טורקיה לטווח הרחוק.
