ארה"ב ובעלות בריתה האירופיות מתקרבות לשימוש בנכסים רוסיים מוקפאים כדי לממן את מאמץ המלחמה האוקראיני. שרי האוצר של מדינות G7 הודיעו אתמול (25.5.24), לאחר פגישתם באיטליה, כי הריבית מן הנכסים הרוסיים תשמש לסיוע לאוקראינה. וושינגטון פוסט מזכיר, כי רוסיה איימה שתגיב בהחרמת נכסים אמריקניים ואירופיים בתחומה, אם כי לא ברור מה תהיה ההשפעה של צעד שכזה.
מאז הפלישה לאוקראינה נחסמה גישתו של הקרמלין ל-280 מיליארד המוחזקים במוסדות פיננסיים במערב, בעיקר באירופה. ארה"ב והאירופיות התווכחו במשך חודשים בשאלה האם להשתמש בכספים אלו כדי לסייע לאוקראינה, הזקוקה לתמיכה פיננסית לצד הסיוע הביטחוני. כעת הוסכם, כי ייעשה שימוש בריבית על הנכסים ולא בהם עצמם, וכי הכסף יועבר למדינות המערב וכך יממן בעקיפין את הסיוע לאוקראינה.
הסכום המדויק יהיה תלוי בשערי הריבית ובתנאים פיננסיים נוספים; מנהיגי המערב סבורים, כי הוא עשוי להגיע ל-50 מיליארד דולר. הדרג המקצועי מגבש כעת את הפרטים הסבוכים של המהלך, במטרה לאפשר למנהיגי G7 לאשר את התוכנית בפגישת הפסגה באיטליה בחודש הבא. בהודעת שרי האוצר צוין, כי המהלך יעלה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי ועם הדרישות החוקיות הפנימיות של המדינות. מהלך זה יבטיח מימון לאוקראינה גם אם דונלד טראמפ, המתנגד למתן הסיוע, יחזור לבית הלבן.
כאמור, תומכיה של אוקראינה ביקשו תחילה להשתמש בנכסים המוקפאים עצמם, אך גרמניה וצרפת התנגדו מחשש לערעור יציבותו הפיננסית של גוש האירו: מדובר בתקדים העלול להוביל מדינות ומשקיעים למצוא יעדים אחרים לכספיהן, טענו. בתחילת החודש אישר הפרלמנט האירופי להשתמש בהכנסות מן הנכסים.
הנשיא ולדימיר פוטין חתם, ערב פגישת שרי האוצר של G7, על צו המאפשר להחרים נכסים של אזרחים וחברות אמריקניים. דובר הקרמלין טען שמהלך זה גרם למערב להסתפק בצעד מצומצם יחסית, אם כי אמר שגם הוא מהווה סחטנות. הפוסט מזכיר, כי ברוסיה פועלות כיום רק 400 מבין 1,600 החברות המערביות שפעלו בה לפני הפלישה, ובהן רק 30 חברות אמריקניות.