בסוף שנת 2023 הגיע המשק הישראלי לצומת דרכים קריטית המחייב את בנק ישראל לחשוב לעומק לפני קבלת החלטה כלשהי הנוגעת לריבית. סביבת הריבית הגבוהה והשלכות המלחמה בעזה הפכו את המצב הכלכלי למבחן אמיתי של הנגיד. כעת, כמעט חצי שנה אחרי, על בנק ישראל לקבוע את האסטרטגיה שלו: האם להוריד את הריבית כדי להחיות את הכלכלה הישראלית, או לשקול הימנעות ממהלך כזה לאור הסביבה העולמית הגבוהה לריביות. אנחנו בסיומה של המחצית הראשונה של שנת 2024 והשאלות הרבות לגבי מצבן של הכלכלות החזקות בעולם ממשיכות להעלות. תשומת הלב מתמקדת בעיקר באינפלציה מתמשכת ובריביות הגבוהות הנוכחיות, מה שמעלה חשש לגבי יכולתן של כלכלות רבות לצמוח או ליפול. בשנים האחרונות ראינו אירועים גדולים שהובילו לעלייה משמעותית בשיעורי האינפלציה בעולם, כמו מגיפת COVID-19 והפלישה הרוסית לאוקראינה, שני אירועים עולמיים מחוללי אינפלציה, אותם ניתן לזהות כמחוללי משבר. כיום, לאחר עלייה ניכרת בשיעורי האינפלציה ברחבי העולם, לבנקים המרכזיים אין ברירה אלא להעלות את הריבית, בקצב מואץ. לאחר כמעט עשור של מדיניות ריבית אפסית ברוב מדינות העולם, העלאות הריבית החלו בפברואר 2023, כאשר הפדרל ריזרב האמריקני העלה את הריבית בפעם הראשונה. החלטה זו באה כאות פתיחה לשורה של העלאות ריבית, שהן המהירות ביותר אי-פעם בתולדות ארצות הברית. בחודשים האחרונים המשיכו להסלים הדיונים על השפעת הוצאות המלחמה על הכלכלה הישראלית, ויש הטוענים שהמדינה בדרך לאסון. זה מעלה את השאלה האם על בנק ישראל לפעול להורדת הריבית כדי להקל על המצב, אבל המציאות מורכבת מכפי שנדמה. כיום ישנן שתי סיבות עיקריות המונעות מבנק ישראל להוריד את הריבית כפי שרבים ציפו מיד לאחר פרוץ המלחמה. ראשית, עלינו להסתכל על כלכלת ארה"ב, שנמצאת כעת בנקודה מעניינת. הריבית הפדרלית (הבנק המרכזי של ארצות הברית של אמריקה) נשארה על 5.5% אך נתונים כלכליים מצביעים על כלכלה אמריקנית חזקה ויציבה. הוחלט להשאיר את הריבית ללא שינוי לפחות לתקופה הקרובה. עם זאת, יו"ר הפד הנוכחי הדגיש כי הפחתות הריבית במועד הבא (המועד הקודם היה בתחילת מאי) אינה סבירה, לאור הנתונים הכלכליים החזקים ושיעור האבטלה הנמוך. זה גורם לפד לחשוש שהוא יוריד את הריבית מהר מדי, מה שעלול להוביל לעלייה באינפלציה שוב, ולכן על המשקיעים להתאזר בסבלנות ולהמשיך לעקוב היטב אחר ההתפתחויות. במצב הנוכחי, כשהפד אינו מוריד את הריבית, בנק ישראל (שכבר הוריד את הריבית ב-25 נקודות בסיס) ימצא את עצמו במצב עדין לפני שינקוט צעד נוסף בנושא. ב-27 למאי צפויה החלטת ריבית נוספת. מה יהיה? הנה כמה הערכות. הורדת הריבית על-ידי בנק ישראל עלולה להוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, מה שעלול להשפיע לרעה על המשק הישראלי ועל ערך השקל. בנוסף, הורדת ריבית שוב עלולה להוביל לעזיבת סכומי כסף גדולים מהארץ, שכן אג"ח של מדינות אחרות עשויות להפוך לאטרקטיביות יותר, מה שעלול להחליש משמעותית את בנק ישראל בהשוואה לשאר המטבעות בשוק המט"ח. מצב הכלכלה הישראלית אינו גרוע כפי שרבים חושבים. למרות שבנק ישראל טרם הצליח לטפל ולהפחית את האינפלציה בצורה משמעותית, למרות עליית המחירים שמשתקפים בעגלת הקניות ולמרות כמה סיבות נוספות כמו עלייה בשיעור האבטלה והמתיחות עם טורקיה, יש עוד היבטים שמשפיעים על התוצר הישראלי ומשקפים את עוצמת המשק הישראלי למשל כמו עליית מחירי הדירות. וכאן הגענו לסיבה השנייה שבגללה בנק ישראל חושש מהורדת הריבית: הנתונים הנוכחיים של המשק הישראלי מעלים חשש להיפר-אינפלציה, תהליך אינפלציוני שיוצא משליטה ומתבטא בעלייה מהירה במחירים. של סחורות ושירותים. היפר-אינפלציה היא סיכון ממשי לאובדן ערך הכסף, כפי שקרה בישראל בשנים 1985-1980, כאשר שיעור האינפלציה הגיע ליותר מ-900%. הפחתת ריבית מהירה מדי עלולה לגרום לאינפלציה לעלות לרמות קיצוניות, שהוא אחד התרחישים הגדולים ביותר איתם מתמודדים בנקים מרכזיים. אני מעריך שבנק ישראל ימשיך לנקוט במדיניות שמרנית וגם אם תהיה הורדה, היא לא תהיה גדולה. ההזדמנות של נגיד בנק ישראל היא לייצב את השוק ולנווט אותו בתקופה סוערת ולהביא להורדת ריבית בצורה מתונה כמו חצי אחוז ולא יותר. במהלך השנה הקרובה, נושא הורדת הריבית צפוי להיות אחד הנושאים הנדונים והמתפרסמים ביותר, כאשר כולם ינסו לנחש האם בנק ישראל יוריד את הריבית או ישאיר אותה כפי שהיא. המשוואה הנוכחית מורכבת מאוד עבור בנק ישראל, וכל פעולה מצריכה מחשבה מעמיקה. לכן, דברים רבים עשויים להשתנות לפני שנראה מהלך ברור והחלטי מצד בנק ישראל בנוגע למדיניות הריבית.