ככל שאנו עולים במדרג הסולם, כן היכולת שלנו לפעול ללא ניגוד אינטרסים מוגבלת יותר. ליועצת המשפטית לממשלה יש תפיסה מסוימת, היא לא מאזנת אותה עם תפיסות אחרות, כל דעה שלה טבולה בניגוד עניינים עמוק, כל המשנים שלה נולדו עם אותו דנ"א כך שאיש לא יחלוק עליה. היה צדיק אחד במערכת, רז נזרי, נפלט. וניגוד עניינים ענק למה? אין ברירה! ככה זה! אם לא מתאים לממשלה, שתחליף אותה, ואם הממשלה לא מחליפה משמע שזו הבחירה המיטבית של הממשלה, על-אף חוסר שביעות הרצון. זה הרע במיעוטו. תהליך בחירת השופטים בישראל אף הוא טבול בניגוד עניינים. השופטים הם הרשות השלטונית היחידה שלא נבחרת על-ידי הציבור, ולכן בכל שיטת בחירה שנמציא יהיו פגמים, הבוחרים לא יהיו נקיים מאינטרסים אישיים ומוסדיים בנושאי הבחירה, הנבחרים לא יהיו נקיים מאינטרסים ותרגילים, זה מה יש. בצמרת העץ יש מעט חלופות, מעט ענפים ואם מפקששים ענף, נופלים למטה ושוברים את הראש. בצמרת העץ מצופפים שורות ונתונים ידיים העיקר לא ליפול, כי הקרקע מאוד לא יציבה שם למעלה.

בחירת שופטים על-ידי הציבור באמצעות הכנסת

ניתן היה להחליט שהשופטים ייבחרו על-ידי הציבור כמו ממשלה, כלומר באמצעות הכנסת. הציבור בוחר כנסת, והכנסת תבחר את השופטים. להצעה זו יש יתרונות רבים וחסרונות רבים, החיסרון העיקרי הוא הצבע הפוליטי בו נצבע את בתי המשפט, אך בדמוקרטיה השלטון מתחלף מעת לעת ואז גם צבעי בית המשפט היו מתחלפים לסירוגין, ולאורך תקופה בית המשפט היה מגוון. כיום הדבר בלתי אפשר, כי השמאל שולט במשפט, הוא לא מאמין ביכולתו לכבוש את השלטון, הוא סבור שככל שיתקרב מועד הבחירות הימין כהרגלו במרבית השנים האחרונות יעבור להובלה. חשש נוסף של השמאל הוא שאם בחירת השופטים תעבור לידי הכנסת, הדבר אף יאזן את מערכת המשפט והיתרון הברור של השמאל במשפט יצטמצם וידחק עוד יותר את השמאל מאפשרות של חזרה להגה השלטון.

השיטה הנהוגה: ליבוי אינטרסים מנוגדים ואיזונם

בישראל נהוגה שיטה אחרת - שלוש קבוצות מיוצגות בוועדה לבחירת שופטים, הכנסת, הגורם הטבעי לבחירה, הממשלה הגורם הכי לא שייך ועורכי הדין שמתאימים לעניין כמו חזרת במרק פירות. אז מאיפה הקרצנו את השיטה המטופשת הזו לכאורה? ההסבר הוא פשוט, אם אינך יכול לנצחם, הצטרף אליהם. קח את הכנסת, הגורם הטבעי, הוסף עליו את הממשלה על האינטרסים המובהקים שלה בבחירת שופטים, תוסיף על זה עורכי דין עם טונה של אינטרסים פרטיים ומוסדיים בבחירת שופטים, תסגור אותם בקופסת סרדינים, תן לאינטרסים לרתוח ולבעבע עד שייצא עשן לבן. הדנ"א של הוועדה למינוי שופטים לא בא לאיין את האינטרסים, הוא בא ללבות אותם מחד-גיסא, ולאזן אותם מאידך-גיסא. אם מתמלא אינטרס נכלולי של צד א', אותו צד מקריב אינטרס נכלולי לטובת צד ב' וכן הלאה וכן הלאה. מתוך הקופסה מתקשרים עם השופטים במקל של ארטיק על הפח, השופטים עונים במקל משלהם, הכל סבבה, וכך אנו חיים שבעים ומשהו שנים עד שבאה יועגלי"ת חדשה ומשביתה לנו את החגיגה, למה? ככה! כי בא לה. היא כורתת, ולא רק בסיפור הזה, את הענף העדין עליו יושבת המדינה, והיא זו שתביא לנו את יחיא לצומת באר שבע, ואת נסראללה לצ'קפוסט, אין לי ספק.

היועגלי"ת ומשרתיה

אוכפי החוק, משרתי היועגל"ית, תעצרו את מי שאתם רוצים, שופט א' או שופט ב' עו"ד א' או עו"ד ב' אפילו שר א' או שר ב' כי לטעמי כבר מעבר לפינה אתם תפלו בפח היקוש שאתם טומנים לעצמכם, אין לכם גבולות ומי שאין לו גבולות עולה על מוקשים שהוא בעצמו טמן. אתם יורקים לבאר שממנה אתם שותים, אבל אתם ממשיכים לשתות כי אין לכם מקור מים אחר, והבאר יבשה ולדעתי די בקרוב תתחילו לשתות את הרוק של עצמכם. אינני מדבר מידיעה כמובן, אין לי כל יכולת לדעת מה ילד יום, אינני נביא ואינני בן נביא, אני מדבר מהערכה, כי לשיכרון כוח אין מרפא, עולים עולים עולים ואז בבת אחת בום....נופלים, אם מזלכם יתמזל ואתם חתול, תיפלו על הרגליים, אבל אני חושש שאתם חתול פולני, וחתול פולני נופל תמיד על הראש, כוח הכובד, עפעס מתבלבל אצלו.