"הבנתי שהפיכת שולחנות בלשכת עבודה אינה הדרך. המסלול המוליך לבית הסוהר כמו המסלול המוליך לסעד והתנוונות, הוא חסר מוצא. עלי למצוא את הדרך שתוליך אותי אל עמדות השפעה שבהן ניתן לעשות ולשנות דברים מן השורש". את המילים המרתקות האלה אמר דוד לוי בראיון לביוגרפיה שכתב עליו אריה אבנרי כמעט לפני כ-40 שנה. מילים עוצמתיות שאי אפשר לפסוח עליהן. עוד הוסיף לוי באותו ראיון "לא שאפתי עדיין לקריירה פוליטית. הייתי ילדון בן 19. אך באינטואיציה הבנתי שהדרך הנכונה היא ללמוד את כללי המשחק החברתיים, ובליבי גמלה החלטה - לא עוד". במסגרת סבב קריאת ביוגרפיות של אישי ציבור שאימצתי לעצמי, בדיוק סיימתי לפני שבוע לקרוא את הביוגרפיה על לוי. הקריאה הייתה מרתקת. גמעתי בשקיקה את סיפור חייו של איש האשכולות, שר החוץ המיתולוגי שלנו ומי שהיה נציגה של ישראל השנייה והדחויה. בתחילת השבוע מדינת ישראל נפרדה מאחד ממנהיגיה הגדולים בשנים האחרונות, דוד לוי מנהיג פורץ דרך, שהלך לעולמו בגיל 86. דוד לוי הוא סיפור סינדרלה קלאסי. עולה חדש שהגיע בגיל 19 מרבאט במרוקו חסר כל לעיירה הקטנה בית שאן, פועל בניין שטיפס עד לתפקיד סגן ראש הממשלה. השר המזרחי הראשון, מבכירי תנועת הליכוד שהיה פסע מלהיות ראש ממשלה. מנהיג פורץ דרך וסמל לממלכתיות שכל כך חסרה לנו היום. כילד קטן בנהריה, בשלהי שנות ה-90 אני נזכר במפגש אחד בו זכיתי ללחוץ יד ולראות בעיניים שלי את דוד לוי שכה הערצתי ואהבתי. ערב אחד הגיע לוי לביקור בביתו של ראש עיריית נהריה ז'קי סבג. השמועה ששר החוץ של מדינת ישראל דוד לוי נמצא בנהריה, עשתה לה כנפיים ותוך זמן קצר החלה התרחשות והמולה של תושבים בסמוך לחניית הבית. חבריי ואני חיכינו ללוי בחוץ משך שלוש שעות ללא כל רגעי ייאוש, עד סיום הפגישה ובלבד שנראה בלייב את המנהיג שהערצנו. מה רבה הייתה ההתרגשות שלנו, כאשר לחץ לנו יד ונתן חיבוק חם של מנהיג אמיתי. במרוצת השנים עוד הזדמן לי לפגוש את לוי אך את הפעם הראשונה בחנייה של ראש העיר נהריה לא אשכח. עם היוודע דבר לכתו של לוי, שיגר נשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו סם בן שטרית מכתב תנחומים לאלמנה רחל לוי ובני המשפחה. במכתב מתאר בן שטרית איך לוי בתפקידו כשר השיכון, ערער על החלטת "ועדת שרים" שלא להכיר ב-44 טבועי "אגוז" המעפילים ממרוקו. ואכן, בזכות ערעורו, הממשלה בראשות מנחם בגין ז"ל, הכירה ב-44 המעפילים מאוניית "אגוז" שטבעו במיצרי ג'יברלטר בכ"ג בטבת תשכ"א (10.1.61) כמי שנפלו למען המולדת. הישג שרשום על שמו של לוי. בשנים האחרונות ניסיתי מספר פעמים באמצעות בני המשפחה, להשיג את דוד לוי לפגישה, קצת לשמוע ולהשמיע, אך לצערי לא עלה בידי. אשאר עם הביוגרפיה וזיכרונות של ילד קטן בנהריה שהעריץ את השר ולוחם הצדק החברתי דוד לוי, שהפך לאגדה עוד בחייו.