לצערי, בכ"ח באייר, ביום ירושלים, השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר גילה נחישות כדי להסלים את המתיחות הביטחונית, בה אנחנו נתונים ולהצית באש חזית נוספת, כאילו לא די בחזיתות הקיימות בדרום ובצפון. בימים שעל מדינת ישראל נכפה להתמודד במספר חזיתות, איתמר בן-גביר בסיוע של בצלאל סמוטריץ' החליטו שמצעד "מָוֶת הדגלים ביום ירושלים" יעבור בתוואי הנפיץ ביותר, דווקא דרך שער שכם ויעבור בסמטאות הצפופות של הרובע המוסלמי בירושלים. לצערי, אינני יכול לייחס למסע הדגלים בלב הרובע המוסלמי יום של חג, יום ירושלים, אלא אני רואה בו מסע בריוני. מסע בריוני מכוער. אודה, שכואב לי כי במסע הזה ישתתפו אלפי צעירים יהודים, שבלב הרובע המוסלמי ישירו את השיר ששרו בשנה שעברה - "יְהוּדִי זֶה נְשָׁמָה, עֲרָבִי הוּא בֶּן זֹונָה". אל מול קהל מוסלמי יחזרו על הקריאות המשפילות - "מוּחָמָד מֵת", ותוך כדי התגרות לא יפסחו על השאגות - "מָוֶת לַעֲרָבִים". שרי ממשלה המשתתפים במסע כזה בלב ירושלים הם פירומנים ואת החוקיות לפירומניות נתן איתמר בן-גביר בהצהרה בגלי צה"ל: "נצעד בשער שכם, נעלה להר-הבית, על אפם וחמתם. צריך להכות אותם במקום שהכי חשוב להם, וצריך לבוא ולהגיד, שהר-הבית הוא רק שלנו." כואב לי, שהיום היפה, יום ירושלים ב-כ"ח באייר נוצל למסע של פירומניות מסוכנת לביטחונה של מדינתנו היקרה. כואב לי שבמסע הזה השתתפו אלפים רבים מבני עמי, שבלב הרובע המוסלמי זעקו - "מָוֶת לַעֲרָבִים". האלפים, שהלכו שולל אחרי הקריאות של השר לביטחון לאומי, חיללו את יום ירושלים. ירושלים, בירת מדינת ישראל, זו עיר של חיים, אין מקום לזעקות ביום חגה - "מָוֶת לַעָרָבִים" ו"מוּחָמָד מֵת."