תתפלאו, שפשפו עיניים, את שלוש המלים הבאות לא קראתם בטוריי אלה שנים רבות: אני מבסוט מבנימין נתניהו. ועוד מילה: מאוד. הפחדן הזה הנחבא במקלט אטומי של חברו המיליארדר נסע לקריית שמונה וסירב לפגוש בראש העיר אביחי שטרן. הוא רצה לפגוש רק במועמד של הליכוד. למה? דפנה ליאל הסבירה ברגעים אלה בערוץ-12: כי שרה אינה אוהבת את שטרן אבל מחבבת את המועמד של הליכוד. אז ביבי העדיף הפרת אמונים ציבורית ולא ראה את ראש העיר הבוערת ביותר בעולם. ובכן, ממה אני מבסוט? שבנימין נתניהו מנפק בעצמו את ההוכחה לכך שהוא אפס. רכרוכי. בזוי. אין הוכחה טובה לכך יותר מאשר כשהיא באה מפיו. מהתנהלותו. הוא מכיר את עצמו. העלוב המשיך בחרפתו גם כשנעדר הלילה מהטקס הקבוע בגבעת התחמושת מפני ששי חרמש - מן הצנחנים שלחמו לשחרור ירושלים ב-1967 ואב שכול - הוזמן לקרוא את התפילה, והוא כתב, שומו שמיים, מאמר ביקורתי על בנימין נתניהו. ביבי רק אומר "יחד ננצח". הוא לא "יחד" והוא לצערנו גם לא "ננצח". ביבי, אני כותב לך בגובה העיניים כפי שדיברנו פעם: אתה ממש עלוב. תמשיך. ואם כבר, קראתי שהגשת תביעה נגד עיתונאים שכתבו עליך שקרים. איני נוקט עמדה. בית המשפט יחליט. אבל הומור יש לך: אתה מגיש תביעת דיבה על שקרים? אוקסימורון.