הדילמה של ועדות חקירה מאז ומעולם הייתה מהירות מול איכות, אם רוצים מסקנות מהר, כדי לתקן מהר, המסקנות הן נמהרות ולעיתים שגויות, אם רוצים מסקנות מבוססות, חייבים לרדת אל שורשי הבעיות שנים מספר לאחור ואז הזמן יהיה בעוכרינו. במועד בו אנו נקבל את המסקנות ספק אם הן תהיינה רלוונטיות.
באופן ספציפי לעניין חרבות ברזל, האם נחקור רק את המשמרת של בנימין נתניהו, יואב גלנט והרצי הלוי ונקבל את המסקנות בעוד שנתיים, או שנלך לאחור עשר שנים וננסה להבין היכן טעינו ברמה האסטרטגית, ואיזה החלטות קיבלנו לאורך עשור שהביאו אותנו לברוך של 7 באוקטובר ואז את המסקנות נקבל מי יודע מתי, ומי יודע מה נעשה עם המסקנות אז?
גם וגם
למרבה הפלא, אפשר גם וגם. אפשר גם לחקור את השנתיים האחרונות, ובמקביל לחקור שמונה שנים נוספות ואז את כל ההליך ניתן לסיים, אם לא תוך שנתיים אז תוך שנתיים וחצי. איך אפשר גם וגם? הרי מתמטית זה לא מסתדר.
ובכן, ברור שאת השנתיים האחרונות צריך לחקור עד לרמה של הפלוגה, כלי הטייס וכלי השייט, ואילו החקירה של השנים הקודמות היא ברמה הרבה יותר גבוהה, ברמת החלטות של המטכ"ל, יחידות מטכ"ליות, הממשלה והכנסת.
ברור שהחקירה של המעידים בפני הוועדה היא רק חלק אחד מהעבודה, חלק משמעותי נוסף ואולי עיקרי של העבודה הוא עבודת תחקירנים המרכזים ומצמצמים את החומרים עבור הוועדה.
האסון אירע באוקטובר 23. אם יהיה רצון שהחקירה תתנהל אך ורק לאורו אנו נשגה, כי אם קרה כזה תרחיש עגום ייתכן שהיו קורים תרחישים גרועים ממנו אשר אף להם לא היינו מוכנים ולכן גם עליהם חובה לתת את הדעת בחקירת השנים שקדמו לאירוע. כמו-כן במקביל אירעו שני אירועים משמעותיים, הצפון והפגיעה האזרחית והצבאית הנרחבת, והאירוע האירני.
ואיך אם כן מרבעים את המעגל? ובכן, צוות התחקירנים של השנתיים יכול לעבוד
במקביל לצוות התחקירנים של השנים שלפניהן,
ובלבד שרצועת הממשק בין התקופות תוגדר מראש, על-פי הערכות, ותטויב באופן שוטף במהלך עבודת הצוותים. כך יהיה בזבוז משאבים של 20%-10% אך עבודת הוועדה תקיף עשר שנים לאחור, ועדין נקבל את פירותיה במועד.
בואו, לשם הדוגמה, נרשום כמה נושאים שהיו אולי ביסוד הכשל, ואשר ייתכן שיש להם שורשים עתיקים:
1) קיום/העדר סד"כ ראוי להגנה
2) קיום/העדר הגנה אזרחית מספקת
3) דיווחי התצפיתניות התייחסות/התעלמות
4) שילוב/אי שילוב מידע תצפיות במערכת הדיווח הכוללת של המודיעין וממנו לזרועות השונים
5) איזון/חוסר איזון בין איסוף/עיבוד ממוחשב של נתוני מודיעין ובין איסוף/עיבוד אנושי של נתוני מודיעין
6) תכנון המכשול, אמצעי המכשול, שרידות המכשול, שרידות אמצעי תצפית במכשול
7) שילוב חיל-האוויר במצבי לחימה כאוטיים
8) קיום/העדר תוכניות לכיבוש עזה
9) קיום/העדר סד"כ קרקעי למלחמה זירתית ולמלחמה רב זירתית
10) כשירות הסד"כ הקרקעי למלחמה זירתית/רב זירתית
11) כספי חמאס, ההכלה, שיקולים אזוריים וגלובליים
12) שיקולי הדממה כללית בצה"ל
13) המל"ל, זרועות הביטחון שאינן צה"ל, תפקודן, והקשר שלהן עם צה"ל
14) קשרי ראש ממשלה - שר ביטחון - רמטכ"ל
15) ועוד ועוד ועוד
את כל אלה ורבים אחרים ניתן לחקור במקביל בשני צוותי תחקירים העובדים על תקופות שונות, כאשר כל צוות מנסה לאתר את שורשי הכשל ככל שהיה.
הימצאות כשל בתקופה המוקדמת מורידה את עדיפותו ברשימת התקופה המאוחרת, וכך, אט אט נאספים חומרי התחקיר על פני עשר שנים, בזמן שהיה דרוש לאסוף מידע רק על התקופה האחרונה, אולי קצת יותר, ואז אולי תהיה זו ועדת החקירה הראשונה לענייני מלחמות ישראל שנפיק ממנה תועלת.
העלות תהיה כמעט אותו דבר, אותם משאבי כוח אדם יושקעו כמעט באותו פרק זמן, אך במקום שיפעלו בטור, הם יפעלו במקביל, מה שיגביר מאוד את התועלת מעבודת הוועדה, כאשר ה-TTM, ה-TIME TO MARKET הוא מרכיב חשוב ביותר בהצלחתה.