פלישתה של רוסיה לאוקראינה טלטלה את כל אירופה וזעזעה במיוחד את קפריסין. "הזכרונות חזרו", אומר שר החוץ, קונסטנטינוס קומבוס, לוושינגטון פוסט. "גם אנחנו קורבנות של פלישה ותוקפנות", בדמות הפלישה הטורקית לפני 50 שנה. טורקיה שולטת עד היום בשליש מן האי, בדמות מדינת חסות שרק היא מכירה בה.
ממשלת קפריסין מקווה להחיות הליך דיפלומטי שיוביל לאיחוד האי, אך טורקיה מתעקשת שהחלק הצפוני יוכר כמדינה עצמאית – דרישה לה מתנגדים ארה"ב, האו"ם והאיחוד האירופי. קומבוס מוצא זיקה בין המתרחש במדינתו לבין מאמציו של הקרמלין להעניק לגיטימציה לסיפוח הבלתי-חוקי של חלקים מאוקראינה: ניסיון לתת הכרה לתוקפנות בשל חלוף הזמן.
העמדה הקפריסאית כלפי רוסיה עברה שינוי משמעותי. במשך שנים קפריסין הייתה יעד מועדף לאינטרסים ועסקים רוסיים. אוליגרכים רוסים תיעלו את כספם דרך בנקים קפריסאיים וישויות אחרות, וכך זכו לדריסת רגל פיננסית באיחוד האירופי, ולא משנה כמה מפוקפק היה מקור כספם. אך בעשור האחרון הקשרים התרופפו משמעותית, לאחר שקפריסין ניתקה את הקשרים עם רבבות רוסים וסגרה חשבונות בנק בעייתיים בעקבות המשבר הפיננסי של גוש האירו ב-2013.
קומבוס מודה שהעיצומים האירופיים על רוסיה היו קשים מבחינת קפריסין, בכך שגדעו זרם של תיירים ואת הקשרים הארוכים עם מוסקבה. זוהי חזרה לקוטביות של המלחמה הקרה, אך הוא מדגיש שהתייצבותה של קפריסין לצידה של אוקראינה "שמה אותנו בצד הנכון של החלוקה הזאת".
קפריסין מתמודדת גם עם קשיים מבית, מציין הפוסט. הנשיא ניקוס כריסטודולידס עלה לשלטון אשתקד בין היתר לאחר שהבטיח לחדש את המו"מ על "סוגיית קפריסין" שנתקע ב-2017. קומבוס אומר ש"הגישה השלילית לחלוטין" של טורקיה מערימה קשיים, אך מקווה שדיפלומטיה עקבית תניב פירות ושיוזמות של האיחוד מול טורקיה ייצרו פריצת דרך.
בלא התקדמות, "הסכסוך הקפוא" היחיד באיחוד האירופי עלול לגרום נזקים משמעותיים לקפריסין. אזרחים זרים – למשל מרוסיה, ישראל ואירן – רוכשים נדל"ן בחלק הטורקי, כולל נכסים שטכנית שייכים לקפריסאים יוונים הנמנים על 200,000 מי שנאלצו לעזוב את בתיהם ב-1974. "מה שהיה בעיה מסובכת מאוד נעשה עוד יותר מסובך, כי אנחנו מוסיפים שכבות של קשיים", אומר קומבוס. "הסיכויים להסדר מקובל על הכל הולכים ונמוגים", אמר בתחילת השנה מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש.
עם זאת, קומבוס רוצה שהמבט על ארצו יהיה מעבר למצב העימות. הוא מצביע על כלכלת סטארט-אפ משגשגת ועל שותפויות מרובות בים התיכון, שאולי יובילו לניצול מאגרי הגז העצומים מול חופי קפריסין ואשר ביכולתם להגביר את עצמאותה האנרגטית של אירופה. הוא גם מציין את התפקיד המרכזי שממלאת קפריסין כמרכז לסיוע הומניטרי לעזה היוצא מחופיה. קומבוס גם קורא לישראל לפתוח את המעברים היבשתיים לרצועה, משום שזו הדרך היעילה להזרים סיוע; "בינתיים אנחנו מציעים לקהילה הבינלאומית אפשרות שלא הייתה קיימת לפני כן".
המלחמה בעזה גם הידקה את הקשרים בין ניקוסיה לבין וושינגטון, "משום שאולי בפעם הראשונה הראינו שאנחנו יכולים להועיל. קפריסין נמצאת בין המזרח התיכון לבין אירופה ויש לנו את היתרון של היכולת לדבר עם כולם בצורה כנה, שקופה וצפויה". זה חשוב במצב כה שביר: "אפשר לצפות בוודאות שבחלק העולם שלנו יהיה עוד משבר ועוד משבר ועוד משבר", מסביר קומבוס.