חייבים לאתחל את המציאות הישראלית מחדש, זה אפשרי. בעולם אוטופי, יום אחרי טבח שבת שמחת תורה, הייתה כל הנהגת המדינה מתפטרת, כל הנהגת הצבא והשב"כ מתפטרת, הדממה זמנית לצורך בניית הכוח הצבאי המחודש עם סוסים דוהרים ונועזים, ממשלת חירום לאומית המורכבת מאנשי ביצוע ומעשה מקצועיים ולה מנדט אחד ברור, שיקום המדינה ואזרחיה.
איננו חיים בעולם אוטופי, מדינת ישראל נמצאת במלחמה מורכבת ומאתגרת, מציאות מדממת, מאיימת, מוקפת בטבעת אש, חנק ושנאה המאיימת להטביע אותה. גיבורי האומה מחרפים נפשם בחזיתות המלחמה השונות, חלקם הופכים למצבות של זיכרון וגעגוע, תילים קטנים של פרחי עונה שקמלו בטרם עת, חלקם ממלאים את מחלקות השיקום, חלקם במנהרות האימה של אנשי התועבה, חלקם גולים בתוך ארצם, האם אנו ראויים להם, לבני דור התקווה והניצחון?
החזית המסוכנת והמאיימת ביותר על מדינת ישראל אינה אירן, חיזבאללה או חמאס, החזית המסוכנת היא החזית הפנימית לפירוק מדינת ישראל, חזית פעילה, רעילה, בעלת מנגנון השמדה עצמי וקטלני.
להתארכות המלחמה בעזה וההמתנה טרם התמרון בלבנון סיבות רבות, ברם, נראה כי המלחמה הנוראה בתוככי החברה הישראלית, המתנהלת בשנים האחרונות תוך חציית כל הקווים האדומים, היא מהבולטות שבהם.
אויבנו ניצלו את החוסן הלאומי המעורער, המתפרק, ויצאו לבצע את הנורא באסונות מדינת ישראל, טבח שבת שמחת תורה, הגיעה העת לעצור את הדהירה הנוראה לעבר התהום, הגיע הזמן להניח בצד את השיקולים והחישובים הפוליטיים, את שנאות וחשבונות העבר, את המחלוקות ולהתמקד בנושא אחד, הצלת מדינת ישראל והשבת כבודה הלאומי.
החמאס לא יוכרע, החיזבאללה לא ייכנע, אירן לא תעצור אם נמשיך להעניק להם מתנות של מחלוקות ושנאות פנימיות, לוחמינו לא נפלו לשווא, כדי שנהייה ראויים לקורבנם חייבים לאתחל את המציאות הישראלית מחדש, זה אפשרי.
זה הזמן להקים הנהגה משותפת של כלל המפלגות הציוניות להצלת המדינה, אזרחי המדינה משוועים להנהגה אחראית העסוקה בניצחון המערכה, בשחרור החטופים, בדאגה לעשרות אלפי עקורים מביתם, בייצוב, בשיקום ובהיערכות לימים שאחרי.
רוב העם מבקש להעניק רוח גבית לממשלה רחבה שאינה עסוקה בפוליטיקה, בחשבונאות, בפנקסנות, ממשלה אשר תחבר ולא תפלג, תאחה ולא תקרע, תהייה מוכוונת מטרה אחת, הצלת מדינת ישראל.
טובי בנינו מהעיר ומהמושב, מהקיבוץ ומההתיישבות, דתיים וחילוניים, שמאלנים וימניים, עולים חדשים וותיקים, נלחמים כתף אל כתף, נושמים זה את זה ובפיהם בקשה אחת, התאחדו למען הצלת המולדת, התאחדו למען המדינה היהודית היחידה בעולם, היו ראויים לנו.
הקולות מהחזית ומהעורף, קולות הפיוס והאחדות תובעים ממשלה רחבה, נטולת אינטרסים פוליטיים ואישיים, מטולה שתהייה עסוקה רק בדבר אחד, השבת הביטחון, שיקום, דאגה לאזרחי מדינת ישראל.
בעולם אוטופי כל הצמרת הצבאית והפוליטית הייתה מושלכת אחר כבוד למחסן הגרוטאות של ההיסטורי באגף הקלון, בעולם שלנו אם חפצי חיים אנחנו, הגיע הזמן לממשלת חירום לאומית רחבה, בלי פוליטיקה ובלי אינטרסים זרים, למטרה אחת, הצלת המדינה היחידה שלנו.