מה נמצא באמת מאחורי החזות הרכה הזאת – זהו מסתורין מסוים, מציין אקונומיסט. ברדלה מעולם לא עבד מחוץ לפוליטיקה. הוא שקוע ביום-יום של המפלגה ומונע כל אזכור לעבר האנטישמי של המייסד (והאבא-של), ז'ן-מארי לה-פן, ולדמויות השנויות במחלוקת שאיישו אותה אז. נאמנותו ללה-פן הבת מוחלטת, אם כי היא טרם נבחנה ויש ביניהם פערים. המפלגה לוותה בעבר כסף מבנק הקשור לקרמלין ונציגיה באסיפה הלאומית נעדרו השנה מהצבעה על הסכם ביטחוני עם אוקראינה. אבל ברדלה נשמע לאחרונה יותר ביקורתי כלפי ולדימיר פוטין, בעוד לה-פן יותר ביקורתית כלפי הנשיא עמנואל מקרון. אם ימונה לראש הממשלה, ברדלה צפוי להביא שילוב של פופוליזם כלכלי ולאומנות ימנית קיצונית. הוא הבטיח ש"בשבועות הראשונים בתפקיד" יקשיח את כללי ההגירה כדי שיהיה קל יותר לגרש "מוסלמים זרים" ולמנוע אזרחות צרפתית מילדי מהגרים שנולדו בצרפת. הוא גם הבטיח להוריד מיידית את המע"מ על חשמל ביתי ודלק לרכב מ-20% ל-5.5%, ולהשתמש בהטבות מס כדי להעלות את השכר ב-10% הוא יקצץ את הגמלאות להוריהם של עברייני נוער, ויהפוך את מס הרכוש למס רווחי הון. ברדלה זהיר יותר לגבי הרפורמה של מקרון, שהעלה את גיל הפנסיה מ-62 ל-64; הוא מבטיח שמי שהתחילו לעבוד בגיל 20, יוכלו לפרוש בגיל 60. לא ברור כיצד ניתן יהיה לממן את כל הצעדים הללו. רנסנס, מפלגתו של מקרון, טוענת שהפחתת המע"מ לבדה תעלה 24 מיליארד אירו בשנה. מכון מחקר ליברלי אומר כי המצע של לה-פן בבחירות 2022 היה מחייב את הממשלה להוציא עוד 100 מיליארד אירו בשנה – 3.5% תוצר, וזה כאשר הגרעון כבר עומד של שיעור גבוה של 5%. מבחינת הבוחרים מן המרכז, המקווים לבלום את ברדלה, הבעיה היא שעד כה הוא מצליח לחמוק מפרטים וכשלונות שאינם נוחים לו. אבל נראה שרבים אינם מוטרדים מחוסר הידע שלו. בעימות עם ראש הממשלה הנוכחי, גבריאל אטל בן ה-35, ברדלה נאלץ להודות שלא קרא חוק בפרלמנט האירופי לפני שהצביע נגדו; סקר שנערך למחרת קבע שהוא ניצח בעימות. אם ברדלה מייצג משהו בעידן הפופוליסטי המודרני, זה שטיעונים סדורים והגיוניים הם אמצעי חלש מול הבטחות פשטניות ופוליטיקה של נרטיבים.