עיתונאי אוקראיני שחשף שסוכנות הידיעות הממשלתיות ניסתה למנוע ראיונות עם מנהיגי אופוזיציה, קיבל למחרת צו גיוס. שירות הביון הפנימי עקב אחרי עיתונאים חוקרים באמצעות חורים בחדרי המלון שלהם. הערוץ הממלכתי התריע מפני לחצים פוליטיים עליו. אלו רק כמה דוגמאות לפגיעה הגוברת בחופש העיתונות במדינה מצד ממשלתו של ולדימיר זלנסקי, שעל-פי הנטען חורגת בהרבה מצורכי המלחמה – מדווח ניו-יורק טיימס. מאז עצמאותה ב-1991 ועד הפלישה הרוסית ב-2022, היה לאוקראינה רקורד של סובלנות כלפי עיתונות חופשית, עם ערוצי טלוויזיה רבים המזוהים עם הממשלה ועם האופוזיציה וגופי תקשורת עצמאיים. שימור תרבות זאת היה אחד מן האתגרים שיצרה המלחמה. העיתונאים האוקראיניים קיבלו בגדול את חוקי המלחמה, שמנעו פרסומים על תנועות ומיקומים של כוחות, פגיעות רוסיות ואבידות בחזית. הם גם הסכימו למידה של צנזורה עצמית, תוך הימנעות מביקורת על הממשלה כדי שלא לפגוע במורל ומדיווחים על שחיתות כדי שלא למנוע סיוע זר. כעת טוענים עיתונאים וארגוני תקשורת, כי שורה של אירועים מלמדים על אווירה המדכאת יותר ויותר את הסיקור החופשי. פרשנים אומרים שמאמציה של הממשלה לשלוט בתקשורת מכוונים למנוע סיקור חיובי של האופוזיציה וסיקור שלילי של הממשלה והצבא. עיתונאים טוענים שסוכנות הידיעות הממשלתי, אוקרינפורם – שאמורה להיות בלתי מפלגתית – קיבלה בשלהי 2023 ממנהליה רשימה של מנהיגי אופוזיציה ואנשי שלטון מקומי שסומנו כמי ש"לא רצוי" לצטט אותם. באודסה ניתנה בכמה מקרים הוראה לצטט רק את מי שמונו בידי הנשיא ולדימיר זלנסקי; בלבוב ניתנה הוראה שלא לצטט את ראש העיר, אנדריי סדובי, הנחשב כמועמד אפשרי לנשיאות מול זלנסקי. אין ראיות לכך שעיתונאים מצייתים לקווים המנחים הנטענים, וכמה מהם אומרים במפורש שהם מתעלמים מהם. לשלטונות אוקראינה יש לעיתים יחסים מתוחים גם עם גופי תקשורת מערביים, כמו הטיימס. הם שללו את רשיונות המעבר הצבאיים של כמה עיתונאים לאחר דיווחים ביקורתיים ובעקבות חילוקי דעות בנוגע לכללים לדיווח על פעילות צבאית, אם כי הללו הוחזרו לאחר מכן. לאוקראינה גם יש עבר בעייתי של התערבות מאחורי הקלעים בפעילות התקשורתית, כולל תחת ממשלות קודמות. ממשלתו של זלנסקי שינתה את מפת הטלוויזיה התחרותית של ערב המלחמה לערוץ יחיד בשליטת המדינה, בנימוק שבזמן המלחמה יש לשדר חדשות אמינות. אבל מחוץ לערוץ זה נותרו ערוצים של האופוזיציה, ודיווחיו היו כה אופטימיים גם בזמן מפלות – עד שרוב האוקראינים אומרים שאינם סומכים עליו. בחינה של השידורים בינואר-אפריל השנה מעלה, כי אף אחד מן הערוצים המפיקים את הערוץ המאוחד, לא הזמין את חברי מפלגת האופוזיציה "סולידריות אירופית" בראשותו של הנשיא לשעבר פטר פורושנקו, יריבו של זלנסקי, בעוד חברי מפלגתו של זלנסקי היו 70% מן המוזמנים לתוכניות פוליטיות, למרות שהם רק מחצית מחברי הפרלמנט. למרות הלחץ, מציין הטיימס, עיתונאי אוקראינה רשמו לזכותם סקופים, כולל דיווחים על שחיתות שהובילו להתפטרויות ומעצרים. מאמציה של הממשלה למנוע דיווחים עוינים – אומרת שוויל מוסאייבה, העורכת הראשית של "אוקראינסקה פרבדה" – מלמד על ההשפעה והחיוניות של התקשורת האוקראינית בזמן המלחמה. "הדרך היחידה בה ניתן לשנות לטובה היא באמצעות העיתונות. לכן יש בממשלה מי שעושים כמיטב יכולתם לשלוט בה", היא מוסיפה.