השופט: הרשם הבכיר שלי מלכה, בית משפט השלום בהרצליה המועד: יום רביעי, 19.6.2024, שעה 08:30 הנושא: תביעות קטנות "בעצם המחלוקת שלנו פה היא האם מוקד נזק קדמי הוא חלק מהתאונה או לא. אין מחלוקת לגבי החלק האחורי" - תוחם הרשם הבכיר שלי מלכה את הדיון עוד לפני שהחל. הוא פונה לתובע: "אתה לא מיוצג, אז אני מציג לך את הנטל שאתה מחויב לעמוד בו. אם אתה מוכיח שהנזק הקדמי נגרם מאותה סיבה כמו האחורי, הוכחת את הנזק. יש פה חוות דעת של חוקר תאונות [מטעם חברת הביטוח]; קראת אותו?
"ספר בבקשה מה קרה", אומר מלכה לתובע לאחר שהזהיר אותו ומברר פרטים. "רוצה להוסיף עוד משהו?" הוא רוצה לחקור את המומחה מטעם חברת הביטוח. "ראשית הם יחקרו אותך על הגרסה שלך ואחר כך יעלה המומחה", מסביר לו מלכה. "אין מחלוקת לגבי גובה הנזק", הוא מוסיף. "המחלוקת היא האם החלק הקדמי הוא חלק מהתאונה, כי יש טענה של הדיפה ופגיעה".
כאשר נציג חברת הביטוח חוקר את התובע, מלכה מתערב: "את מנח הרכבים, שלך ושל הרכב שלפניך, אתה יכול לתאר? הרכב שלפניך היכן היה פגוע?" הוא גם מעיר לנציג החברה: "לתשומת ליבך, הוא לא חוקר תאונות. הוא לא ראה את התאונה, הוא ראה את הרכב אחרי התאונה".
נהג הרכב הפוגע עולה להעיד ומלכה מעיר: "ראיתי בדוח את ההתייחסות של חוקר התאונות, שהוא שוחח איתו בטלפון". מלכה מתערב גם כאן כדי לחדד ולהבין: "היכן הייתה מכה קשה? תסביר. מה זה 'בום'? רק תסביר. ה'בום' הראשון זה הרכב שלך, מה זה השני? אתה לא יודע". עדותו של הנהג, האומר ביושר שכעת נזכר בפרטים, אינה טובה לחברת הביטוח ונציגהּ קצת מאבד את שלוותו, ומלכה צריך להגביל אותו: "שאלה אחת אליו, בבקשה. סליחה, תודה רבה".
חוקר התאונות מעיד ומלכה פותח: "קראתי את חוות הדעת, אתה מוזמן להוסיף ואחר כך נשאל אותך שאלות". אכן יש לו שאלות: "ברשותך, שאלת הבהרה. אתה יודע מה היה המרחק בין היונדאי ל-BMW לפני התאונה? יש אינדיקציה? ברשותך, תשיב לשאלת בית המשפט. מה המרחק לטעמך [לאחר התאונה], אדוני?" מלכה מייעל את החקירה הנגדית של התובע: "עוד שתי שאלות וסיימנו". אך לו עצמו יש עוד שאלת הבהרה: "אתה גם שמאי רכב. הנזקים בחלק הקדמי של היונדאי [של התובע] נראו לך ישנים? על סמך מה אתה מעריך שהם לא מהתאונה?"
"נציג הנתבעת יישב" כאשר מלכה פוסק את שכרו של המומחה (1,000 שקל), נתבע 2 שואל מה איתו. "אתה בעל דין", מסביר לו מלכה. "מה שיש פה זה מה שנקרא: מציל עצמו בממון חברו. אתה סטית ופגעת ולכן צריך לשלם, השאלה היא החלק הקדמי". מלכה שומר על הסדר בזמן הסיכומים ולא נותן לצדדים להפריע זה לזה, ואז מגיע חלקו שלו:
"הערת בית המשפט לגבי הנטלים. אדוני התובע, המוציא מחברו עליו הראיה. סליחה, זה מפריע [הוא אומר לנציג חברת הביטוח המדבר עם הנהג]. הוגשה חוות דעת לגבי התאונה. הנטל עבר אליכם [פונה מלכה לנציג החברה]. לגבי החזרה אחורה, הוא [החוקר מטעמכם] אמר שזה אפשרי". נציג החברה מתפרץ לדבריו של מלכה הנאלץ להכניס לפרוטוקול: "נציג הנתבעת יישב". מלכה ממשיך: "הוא [החוקר] לא יכול לשלול שהנזק הוא מהתאונה. זהו מצב של תיקו, הנטל עליכם ולא הרמתם אותו".
למרות הרמז המאוד-ברור, נציג החברה מבקש פסק דין ואומר שאין לו מנדט להסכים להצעה כלשהי של בית המשפט. "אני בכל זאת רוצה לשקף את זה לפרוטוקול", משיב מלכה. "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ושקלתי את הראיות שהוצגו בדיון, לרבות חוות דעת מומחה הנתבעת, ולאחר שהקשבתי לגרסאות הצדדים וביניהן עדות של התובע לפיה לרכבו לא היו שום נזקים משמעותיים בחלק הקדמי, וחוקר התאונות לא שלל את האפשרות שהנזק בחלק הקדמי מקורו בתאונה נשוא תיק זה - בדעתי לקבל את התביעה [11,175 שקל]. מוצע שהיא תתקבל בהסכמה, כאשר ההוצאות ייפסקו לפי שיקול דעת בית המשפט ובהתאם להסכמה". נציג החברה עומד על קבלת פסק דין ומלכה מסיים את הדיון.
"אני רוצה להגן על האינטרס שלה" הנתבעת בתיק הבא לא הגישה כתב הגנה וגם לא הגיעה לדיון, אך מלכה מסביר לתובעת יש להמתין חצי שעה - "אולי יש פקקים" - ובינתיים עובר לעוד תיק: מבוטח בא בימים נגד חברת הביטוח. "יש לפניכם עוד תיק. קראתי את התיק שלכם, נראה לי שאפשר להגיע להבנה. יש מקרים שהצדדים מתבצרים בעמדתם, שומעים הוכחות ורוצים פסק דין. יש מגשר למטה. במקום שתמתינו פה, גשו למטה למגשרים ותנסו להגיע להבנות. אם כן - מה טוב. אם לא - אולי תסכימו על חלק מהדברים ותחזרו לפה. תקבל את יומך בבית המשפט", הוא אומר לתובע, "אבל אולי תחסכו זמן והוצאות".
התובע מבקש לצרף לתיק אישור נכות ומסביר שמצבו הרפואי אינו פשוט, ומלכה משיב: "צירפת לתיק. רפואה שלמה, אדוני. ננסה לעשות את ההליך כמה שיותר מהיר כדי שתוכל לחזור לסדר יומך". נציג החברה צריך לקבל אישור לגישור ומלכה מבקש: "זריז, אדוני, כי חבל על הזמן".
מלכה חוזר לתיק של הנתבעת הנעדרת. "ברשותך, גבירתי, אני מעדיף שהשם של הנתבעת יהיה 'פלונית', כי מעורבים שם ילדים. לא צריך שמות. היא לא פה, אני רוצה להגן על האינטרס שלה בכל מקרה". התובעת מסכימה. "ברשותך ממתינים חצי שעה. מועד הדיון שלך הוא 08:50, עוד כמה דקות. אם לא, תוכלי לטעון את טענותיך. נתחיל ואז נמתין. מרגע שיש מסירה, אחרת היית מקבלת התראה מבית המשפט שזה לא נמסר ואת צריכה למסור לה. אני רק אסביר לך מה הפרוצדורה העומדת לפניך. את יכולה לקבל פסק דין בהעדר הגנה ותצהירי שהכל אמת. זה יהיה ניצחון טכני, כי הנתבעת תוכל לבקש לבטל את פסק הדין ואת תצטרכי להגיב. ברוב המקרים זה חוזר לבית המשפט, כי לא היה דיון לגופם של דברים".
"קחו חמש דקות והתיק יסתיים היום" קפיצה לתיק האחר: חברת הביטוח מוכנה רק לחזור מה שכבר הציעה לתובע. מלכה שואל האם ההצעה כוללת הוצאות, ומופתע לשמוע שהחברה רוצה שהתובע יחויב בהוצאות: "איך זה יכול להיות שההוצאות יהיו עליו? זה לא מקובל - מי שתובע וזוכה אפילו בשקל אחד, מקבל הוצאות. גם אם ההצעה לפנים משורת הדין, האם היא כוללת הוצאות שבית המשפט יפסוק לפי שיקול דעת? לרוב זה על הצד הנמוך". נציג החברה מסכים.
כעת מלכה מסביר לתובע: "את ההצעה [של החברה] בית המשפט לא צריך לשמוע. המו"מ ביניכם לא צריך להיות בבית המשפט. נציג הנתבעת הסכים שבית המשפט יפסוק לך גם הוצאות. פשרה עדיפה תמיד. פשרה קרובה לדין. אני אסביר לך בפשטות: הם מוכנים לפנים משורת הדין, כי אתה לקוח הרבה שנים, לתת לך פיצוי. הנתבעת מותירה לבית המשפט לפסוק לך הוצאות, כי הטרחת את עצמך לבית המשפט. נעשה הפסקה, הוא יציע לך הצעה ובית המשפט יפסוק הוצאות בהתחשב בזה שהגעת והנסיבות. תעיין בכתב ההגנה ורק אחרי זה תקשיב להצעה. קחו חמש דקות והתיק יסתיים היום".
אפשר לחזור לתובעת שהגיעה לבדה. מלכה מדבר על כך שאם היה מקיים דיון היה עושה זאת בדלתיים סגורות, אך אני מעיר שהדרך היא איסור פרסום; בכל מקרה זה תיאורטי. "קראתי את התיק שלך. אני אגיד לך מה הזכויות העומדות בפניך ומה את רשאית לעשות כעת. כל מה שכתבת בכתב התביעה הוא אמת?" הוא מקריא את תקנה 11 בתקנות השיפוט בתביעות קטנות ומסביר:
"בעל דין שלא התייצב, יש סדר ברור של דברים. אם את מוכיחה את טענתך, את יכולה לקבל פסק דין בהעדר הגנה. קראתי את התכתובות, יש שם הודאה ברורה בחוב. את רוצה להמתין שהיא תגיע? מה את רוצה לעשות?" - התובעת רוצה שהנתבעת תשלם את החוב. "מה את מבקשת, גבירתי? את יכולה לבקש פסק דין בהעדר הגנה. השאלה היא מה את רוצה לעשות. אני אקריא לך את התקנה. הצהרת על אמיתות האמור. בית המשפט אינו חותמת גומי, הוא אינו חייב לתת פסק דין בהעדר הגנה והעדר התייצבות".
לבסוף התובעת מבינה את הרמז, מבקשת ומקבלת פסק דין בהעדר הגנה, ומלכה מדגיש בו שהיא "הצהירה בפני בית המשפט על אמיתות האמור בכתב התביעה". לגבי ההוצאות, מעיר מלכה, "קראתי שהיא מתקשה קצת" ולכן הוא פוסק הוצאות שהוא מגדיר כ"על הצד הנמוך" - 350 שקל, כאשר סכום התביעה הוא 700 שקל. מה לעשות אם היא לא תשלם? "אני לא יכול לייעץ לך איך לפעול. לפסק דין יש תוקף ויש דרכים לממש".
"בשלב הנוכחי אין לנו ראיות" המבוטח ונציג חברת הביטוח חוזרים לאחר שלא הגיעו להסכמות ומלכה פונה לתובע: "אתה תבעת 4,000 שקל. הנטל עליך להוכיח מדוע מגיע לך, בפרט שאתה טוען שמדובר על עוגמת נפש וחרדות". בין לבין הוא מזהה את הצדדים בתיק הבא ומציע להם לגשת למגשרים, אבל הם אומרים שכבר ניסו זאת בחוסר הצלחה. "את צודקת, אם היה גישור - אין טעם. הגעתם לבית המשפט, פסק דין יהיה היום".
מלכה חוזר לתובע: "בבקשה אדוני, תשכנע את בית המשפט למה מגיעים לך 4,000 שקל על עוגמת נפש". התובע מלא בטענות כלפי החברה ומלכה ממקד: "התמונה ברורה ועולה מהכתובים. שאלה פשוטה. אין מחלוקת שלא נגרם לך נזק. לכן כל התביעה כולה היא עוגמת נפש, כולל מה שאתה מגדיר כטרטורים והמתנה. יש פסיקה של בית המשפט העליון, שלכמת עוגמת נפש זה לא כל כך פשוט. תסביר איך הגעת לסכום של 4,000 שקל".
התובע טוען שלפחות מחצית מן הסכום היא בשל אובדן זמנו - וזה ממש לא פועל לטובתו. "אתה יכול לכמת כמה אתה מרוויח? ביטול זמן זה דבר שניתן להוכיח אותו. יש לך אסמכתאות שביטול הזמן שלך שווה 2,000 שקל? יש לך דוח מרואה חשבון כמה אתה מרוויח, כמה זמן בזבזת? בית המשפט רק במקרים חריגים יפסוק על דרך האומדנא. אסור לו לעשות את זה אם התובע היה יכול להביא ראיות, שיוכיחו שהזמן שלך שווה 2,000 שקל. את הרכיב הזה אתה צריך להוכיח, ובשלב הנוכחי אין לנו ראיות. נשארנו עם עוגמת נפש. למה דווקא 2,000 שקל?"
אחרי עוד כמה חילופי דברים, מלכה מתכנס לסיכום: "לא קורים הרבה מקרים שבאה נתבעת ומודה [שהתרחשה טעות] ומוכנה לפצות. 2,000 שקל הגדרת כבזבוז זמן ולא הבאת אסמכתאות. נשארנו עם 2,000 שקל. לבית המשפט יש שיקול דעת נרחב בכל מה שקשור לפיצוי על עוגמת נפש. בית המשפט מביא בחשבון את הנסיבות, יש פה הודאה של הנתבעת". התובע תוהה מה קורה אילו היה הולך לעולמו לפני שהיה מתקן את טעות הגבייה של החברה, אך מלכה משיב: "אנחנו לא בדיון תיאורטי, יש פה צדדים אחרים [בתיקים הבאים]". הצדדים מקבלים את הסכמתו לפסק דין על דרך הפשרה והוא מבטיח לתת אותו בו ביום. הפיצוי שנפסק: 1,000 שקל.
השורה התחתונה: ניהול יעיל מאוד וממוקד מאוד של הדיונים מסביר כיצד מלכה יכול לקבוע מראש 20 דקות לכל אחד. הוא מוכן היטב, בקיא בפרטים ויודע כיצד לשים את האצבע על הנקודות החשובות. יש שופטים הנותנים לצדדים לדבר יותר; מלכה מעדיף את היעילות וזו בחירה לגיטימית. זמן נוסף הוא חוסך במתן פסקי הדין לאחר הדיון. בהתחשב במטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות, התנהלותו נכונה ומוצלחת. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9.