לא מצאתי את פסק הדין המלא בעניין גיוס החרדים באתר האינטרנט של בית המשפט, מצאתי רק תקציר שלו. בית המשפט החליט שהפוקד הצהל"י אינו מוסמך שלא לגייס סקטורים שלמים, ולצורך כך דרושה חקיקה. בעבר כאשר הוסדר הנושא בחוק, בית המשפט ביטל את החוק. שורה תחתונה - בית המשפט אומר לצה"ל להוציא מעזה ומהצפון את כוחות המשטרה הצבאית, ולהתחיל לרדוף אחרי משתמטי שירות חרדים ברחובות, ובאותה נשימה הוא גם קובע לצבא חובה לגייס את כל הסקטורים שאינם מתגייסים ובכללם בני מיעוטים. בין השאר קובע התקציר "עוד קבע בית המשפט כי טענת הממשלה שלפיה גם לאחר פקיעת החלטה 682 נתון לרשויות הצבא שיקול דעת ביחס לשאלה אילו קבוצות באוכלוסייה לגייס, חותרת תחת עצם קיומה של חובת הגיוס אשר חלה באורח שוויוני על אזרחי המדינה; והיא אף עומדת בסתירה לחובתה של הרשות המינהלית להפעיל את שיקול דעתה באופן שוויוני." כך בדיוק כתוב בהחלטה באורח שוויוני על אזרחי המדינה. ואם נחזור לדיוני בג"ץ בנושא גיוס מיעוטים אנו נמצא את בג"ץ 1452/00 סעדיה נ' שר הביטחון, ושם קובעת השופטת דורנר: . ומכאן ברור שמרגע שהוסדר נושא הגיוס של החרדים, באמצעות שלילה מנהלית של סמכות הפוקד לשחרר מגיוס קהלים שלמים, חלה על היועצת המשפטית לממשלה החובה להורות לאלתר על גיוס כל הסקטורים שלא התגייסו עד כה. ואף ללא הוראת היועצת המשפטית לממשלה, על הפוקד הצבאי כך לפעול.

אולי הכי נכון זה לגייס את בני המיעוטים למשטרה הצבאית, כדי שירדפו אחרי החרדים ברחובות, וישמרו עליהם במכלאות, וכך שתי הקבוצות האלה לא תפרענה לצה"ל לנצח. מצד שני אולי עדיף בכלל ששתי הקבוצות האלה לא תתגייסנה, ונמצא להן פתרון תרומה אזרחי? אולי, אבל לא כך החליט בית המשפט, ואנחנו הוראות בית משפט מכבדים ומקיימים, מיעוטים למשטרה הצבאית, וחרדים למכלאות.