רשות ניירות הערך האמריקנית (ה-SEC) אינה רשאית לקיים שפיטה מינהלית בחשד לעבירות פליליות, שכן סמכות זו מסורה בלעדית לבתי המשפט. כך קובע (27.6.24) נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב, ג'ון רוברטס, בהחלטה הצפויה להשפיע על סמכויותיהן של עשרות רשויות רגולטוריות פדרליות. הקונגרס העניק ל-SEC סמכות לפעול בהליך מינהלי במקום להעמיד לדין פלילי (סמכות הקיימת גם לרשות ניירות הערך הישראלית). אולם, הרוב השמרני בבית המשפט העליון קובע, כי מדובר בהפרת התיקון השביעי לחוקה, הקובע את הזכות לשפיטה בידי חבר מושבעים, וכי הקונגרס חרג מסמכותו כאשר אפשר במקום זאת הליך מינהלי. לאור פסיקה זו, יהיה צורך לבחון את הסמכויות הדומות המסורות לרשויות רבות, וייתכן שהן יימנעו מהגשת כתבי אישום בשל משאבי הזמן והתקציב הדרושים - כך שבחלק מן המקרים העבריינים ייצאו בלא כלום. רוברטס כתב את הדעת הרוב אליה הצטרפו השופטים קלרנס תומס, סמואל אליטו, ניל גורסוץ', ברט קוואנו ואיימי קוני-בארט. שלוש השופטות הליברליות - אלנה קגן, סוניה סוטומאיור וקטנג'י ג'קסון-בראון, סברו בדעת מיעוט שיש להותיר על-כנה סמכות זו. החלוקה בין שמרנים לליברלים אינה מקרית, שכן מדובר בנושא יסודי השנוי במחלוקת בין שני המחנות: היקף כוחו של הממשל הפדרלי, כאשר השמרנים שואפים לצמצמו והליברלים - להרחיבו. לדברי רוברטס, אדם המואשם בהונאת ניירות ערך "זכאי להישפט בידי חבר מושבעים של עמיתיו בפני שופט ניטראלי. במקום להכיר בזכות זאת, המיעוט יאפשר לקונגרס לאחד את תפקידי התובע, השופט וחבר המושבים בידי הרשות המבצעת". בדעת המיעוט מזהירה סוטומאיור מפני "שיטפון של שינויים" בגופים פדרליים וטוענת שדעת הרוב סוטה מהלכה מושרשת היטב. "החוקתיות של מאות חוקית תהיה כעת בסכנה, ועשרות גופים יאבדו את כוחם לאכוף חוקים שחוקק הקונגרס. במקום להכיר במשמעות עוצרת הנשימה של פסיקתו, הרוב מנסה להסוות אותה". המקרה בו מדובר עוסק בג'ורג' ג'רקסי, מנהל שתי קרנות גידור שגייסו 24 מיליון דולר מ-100 משקיעים. ה-SEC פתחה בחקירה נגדו בשנת 2011, וכעבור שנתיים טענה שהוא ניפח את שווי הנכסים כדי לגבות עמלות גבוהות יותר. בתום הליך מינהלי, קנסה הרשות את ג'רקסי ב-300,000 דולר והורתה לו להחזיר ללקוחותיו 685,000 דולר. ג'רקסי ניצל את זכותו לערער על ההחלטה בבית משפט פדרלי, ובית המשפט לערעורים פסק לטובתו בעיקר בנימוקים של הפרת התיקון השביעי וחריגת הקונגרס מסמכותו. הרשות הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שהסכים לדון בנושא בשל משמעותו החוקתית הנרחבת. בדיון בערעור הזכירה קגן את פסיקתו של בית המשפט העליון משנת 1977, ולפיה ועדת בטיחות פנימית (במקום העבודה) רשאית לנהל שימוע מינהלי; לשיטתה, מדובר בתקדים המתיר שיפוט מינהלי גם בחשדות לפלילים. אולם, שופטי הרוב סברו שאין דמיון בין המקרים, ואילו רוברטס - שבדרך כלל מבקש לדבוק בתקדימים - אמר שהגיעה העת לבטל את אותה הלכה.