נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב, ג'ון רוברטס, קובע (28.6.24) שלא ניתן להעמיד לדין את את פורעי 6 בינואר בעבירה של שיבוש הליכים למעט בנסיבות חריגות. לאור זאת, לא ברור האם סעיף זה יימחק מכתב האישום הפדרלי נגד דונלד טראמפ, הממתין להכרעת בית המשפט העליון (בימים הקרובים) בנוגע לטענתו לפיה הוא חסין לחלוטין מהעמדה לדין על מעשיו כנשיא. בכל מקרה, נגד טראמפ תלויים ועומדים שני אישומים נוספים. הסעיף יימחק מכתבי אישום שהוגשו נגד כמה מן הפורעים שהסתערו על הקפיטול בינואר 2021, בניסיון למנוע את אשרור בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא. התביעה השתמשה בסעיף שבמחלוקת רק לגבי מי שביצעו את המעשים החמורים ביותר, ולא כלפי מאות פורעים אחרים, אם כי גם להם מיוחס שיבוש הליכים - וייתכן שפסיקת העליון תחול גם עליהם, אם כי ההשלכות המדויקות עדיין אינן ברורות. כמו-כן, לא ברור מה יעלה בגורלם של 52 פורעים שהורשעו רק בסעיף השיבוש, וש-27 מתוכם מרצים עונשי מאסר. פסק הדין ניתן בתמיכת השופטים השמרנים קלרנס תומס (שלא פסל את עצמו למרות שאשתו פעלה נמרצות נגד תוצאות הבחירות ב-2020), סמואל אליטו (שלא פסל את עצמו למרות שמשפחתו הביעה תמיכה עקיפה בטענות נגד התוצאות, ניל גורסוץ' וברט קוואנו (מינויים של טראמפ) והשופטת הליברלית קטנג'י ג'קסון-בראון (מינוי של ביידן). את דעת המיעוט כתבה השופטת השמרנית איימי קוני-בארט (מינוי של טראמפ) והצטרפו אליה השופטות הליברליות אלנה קגן וסוניה סוטומאיור. מדובר בסעיף במסגרת חוק סרבנס-אוקסלי, שנחקק בשנת 2002 בעקבות קריסתה של ענקית האנרגיה אנרון, וכאשר נטען שרואי החשבון שלה - רשת אנדרסון - השמידו מסמכים שתיעדו את התרמית הפיננסית הענקית שביצעה בדוחותיה. התביעה השתמשה באותו סעיף כדי לטעון שההסתערות על הקפיטול היוותה שיבוש הליכים - שיבוש הליכי אשרור תוצאות הבחירות. כעת קובע רוברטס, כי השיבוש בו מדובר הוא פעולות פיזיות כגון השמדת מסמכים או בידוי ראיות, ולא בשיבוש של פעולה מופשטת כמו דיון והצבעה בקונגרס. הוא גם מזכיר, שהסעיף נחקק על-רקע של עבירות ניירות ערך ונועד להגן על המשקיעים. עם זאת, רוברטס אומר שניתן יהיה להשתמש בסעיף כאשר התביעה טוענת שהנאשם "התעסק" במסמכים. במקרה של טראמפ טוען התובע המיוחד, ג'ק סמית, שהוא עשה זאת בדמות בידוי מסמכים שנועדו ליצור אלקטורים מזויפים שיגנבו עבורו את הניצחון. מאחר שלא ברור האם פסיקת העליון חלה על טראמפ, נראה שהסוגיה תגרום לעיכוב נוסף בהליך הפדרלי נגדו בנושא הבחירות - התקוע ממילא מזה חודשים בשל טענתו לחסינות. כאמור, התביעה הפדרלית ייחסה שיבוש הליכים - ללא שימוש בסעיף מחוק סרבנס-אוקסלי - למאות מפורעי 6 בינואר. אולם, לאחר שבית המשפט העליון הודיע בדצמבר שעבר שבכוונתו לדון בנושא, החלו תובעים ושופטים רבים להתאים את עצמם מראש לפסיקה שתמנע את השימוש בעבירת השיבוש. בפועל, אין כיום אף פורע המואשם בשיבוש הליכים, ומי שהורשעו בעבירה זו - הורשעו גם באישומים נוספים. כמה מן השופטים אותתו שהם יחמירו את הענישה בגין אישומים אחרים, כ"איזון" למחיקת סעיף השיבוש, שהעונש המירבי בגינו הוא 20 שנות מאסר. שר המשפטים, מריק גרלנד, הביע אכזבה מפסק הדין ואמר שהוא יקשה על התביעה להבטיח ענישה הולמת לפורעים, אם כי הדגיש שאין לו השפעה על הרוב המכריע של 1,400 הפורעים שכבר הורשעו. ניו-יורק טיימס מדווח, כי התובעים נערכו במשך שבועות לפסק דין שכזה, וכי הם אומרים שהפסיקה יכולה הייתה להיות גרועה יותר.