ביום ראשון יתקיים הסיבוב הראשון בבחירות הפרלמנטריות ל"אסיפה הלאומית" של צרפת, הבית התחתון בן 577 המושבים, וכל הסימנים מראים שאנו צפויים לרעידת אדמה פוליטית ברפובליקה החמישית, כזו שיהיו לה השלכות על האיחוד האירופי כולו. זו תהיה כנראה מערכת הבחירות החשובה והדרמטית ביותר מאז היווסדה של הרפובליקה החמישית ב-1958. נזכיר שבחירות הבזק הללו הן למעשה פועל יוצא של החלטה אימפולסיבית, כמעט קפריזית, של הנשיא מקרון בעקבות מפלתו בבחירות לפרלמנט האירופי בתחילת יוני. רבים רואים בהחלטתו הימור מסוכן, אולי מסוכן מידי, שיגרום לשינוי טקטוני בפוליטיקה הצרפתית. מהו השינוי הזה בעצם? ובכן, ע"פ כל הסימנים והסקרים של השבועות האחרונים, הנשיא מקרון צפוי למפלה דרמטית. מפלגת הימין הקיצוני "האיחוד הלאומי" בהנהגתה של מארין לה פן, שכעת מחזיקה ב-89 מושבים, צפויה לזכות בתמיכתם של בערך שליש מהמצביעים - הסקרים מצביעים על 32%-36% אחוזי תמיכה. דהיינו "האיחוד הלאומי" תהפוך למפלגה הגדולה ביותר ב"אסיפה הלאומית". מועמדה לראשות הממשלה הוא צעיר כריזמטי בן 28 בשם ג'ורדן ברדלה (בתמונה). זכרו, להשגת רוב נדרשים 289 מושבים. במקום השני ע"פ הסקרים, עם 27%-29%, נמצאת ברית מפלגות השמאל, ה-NFP, בראשות ז׳אן לוק מלנשון, העומד בראש מפלגת השמאל הקיצוני "צרפת בלתי כנועה", הרכיב במרכזי והחזק בברית מפלגות השמאל. זה לא מעט, למעשה זה רק מעט פחות ממפלגת "האיחוד הלאומי". במקום השלישי ע"פ הסקרים, משתרך מאחור גוש המפלגות הליברליות בהובלת "אנסמבל" ("יחד" בצרפתית) של הנשיא מקרון עם 17%-20% בלבד. אם התוצאות אכן יהיו דומות למה שמראים הסקרים, אז נצפה בדרמה פוליטית ולמעשה היסטוריה צרפתית - לראשונה בתולדות הרפובליקה החמישית, מפלגת הימין הקיצוני תהפוך לגדולה ביותר בפרלמנט. האם זה יספיק לרוב של יותר מ 289 מושבים? לא ברור עדיין, וצריך להמתין ולראות, אבל ממשלה בראשותו של ג׳ורדן ברדלה מ"האיחוד הלאומי" הופכת לאפשרות מאוד מוחשית. במקרה כזה התבוסה הפוליטית של מקרון תהדהד למרחקים. הוא אומנם יישאר בארמון האליזה עד 2027, אך יהפוך במידה רבה לברווז צולע, עם ממשלה לעומתית. זו תהיה מתכונת לשיתוק והרבה מאוד בעיות. מצד שני, זו עשויה להיות רק יריית הפתיחה של מארין לה פן לקראת הבחירות לנשיאות ב 2027, אז תנסה לגבור על כל מי שיעמוד מולה ולהפוך לנשיאת צרפת. ישנה כמובן עוד אפשרות - שאף גוש לא יצליח להרכיב ממשלה, לא הימין הקיצוני ולא השמאל הקיצוני, שכן מקרון לא צפוי לחבור לאף אחד מהם. המשמעות המעשית כנראה של כל זה, היא שצרפת עומדת לפתחה של תקופה סוערת ולא יציבה, שתקשה מאוד גם על הנשיא מקרון להציל מה שעוד נותר מהרפורמות הגדולות שאותן רצה לקדם. כל הקריירה הפוליטית שלו עלולה להתפורר ולהיזכר ככישלון אחד גדול, אם בסופו של דבר הימין הקיצוני יכבוש גם את האסיפה הלאומית בזמן הקרוב וגם את ארמון האליזה, בשנת 2027.