בחודשים האחרונים, בכל בוקר כשאני מתעורר, מייד אחרי נטילת הידיים כדי לסלק הטומאה, נושא תפילה "מודה אני ...שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך..." ומייד אחרי, באותה נשימה מוסיף בשם ובמלכות את הברכה, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה."
בתום הברכה היומית, כולל שבתות וחגים, יושב דקות אחדות ומהרהר, מהן הזכויות שעשינו כפרטים וכאומה ובזכותם זכינו לניסים ונפלאות.
בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, הציבור במדינת ישראל נחשף לדמויות מפתח בהנהגה הצבאית והפוליטית אשר תהום פעורה בין דמותם לבין התבטאויותיהם, מעשיהם, והתנהגותם במציאות הישראלית המדממת, ואז מברך בשם ובמלכות, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה."
אנשי המדים, אנשי החלוקים, אנשי הגלימות, אנשי החליפות, אשר איששו את "תיאוריית החלוקים", התגלו בקלונם, במערומיהם, בחרפתם ובבושתם, רגע אחרי הסרת החלוקים ונדמה כי אחריתם מביישת את ראשיתם, ואז מברך בשם ובמלכות, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה."
מביט מוכה בתימהון בגנרלים המהוללים שעיני העם נישא אליהם בהערצה ובגאווה, מביט בגיבורים שמסרו נפשם בשדות הקרב, עזי הנפש ומלאי התושייה, ואז מברך בשם ובמלכות, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה."
מביט מוכה בסנוורים, במחרפי נפשם בלב מוקדי החיכוך, בלב מקום הרשע, בלוחמים האלמונים, אשר מכים באויב ללא רחם, במיטתו, במכוניתו, בקומו ובשוכבו, אינם מותירים עקבות ושבים לאלמוניותם, גיבורי השירות החשאי, ואז מברך בשם ובמלכות, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה."
מביט מוכה באלם אל מול פעילות אנשי הדממה וההדממה, גיבורי המגן ולא ייראה, הפועלים בקור רוח, בעוצמה רבה מעבר לגבולות המדינה, בלב מדינות עויינות, בלב בירות אירופיות, מבצעים "גמר חשבון" עם מבקשי נפשם של אזרחי מדינת ישראל, בתחבולות עושים מלחמה, גיבורי האומה עטורי ההילה והתהילה, ואז מברך בשם ובמלכות, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה."
לשמוע את דברי פושטי החלוקים, להזדעזע מהמוסר המעוות, לחוש את הצדק הסלקטיבי, לשמוע את השנאה העצמית, לראות את מופעי האימה, את קולות ההסתה, את הטירוף שאחז בחלקם ולהשתנק מאימת המחשבה שבאנשים אלה שמנו מבטחינו, ואז מברך בשם ובמלכות, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה."
בחודשים האחרונים חוזים אזרחי מדינת ישראל במופעי האימה הקשים במיוחד, התבטאויות קיצוניות, מחפירות, מבישות ומדאיגות, מנהיגים פוליטיים לשעבר, בהם ראשי ממשלות, ראשי מפלגות, מצביאים דגולים בעבר בהם רמטכ"לים, אלופים, שרי ביטחון, אנשי שירות הביטחון לשעבר, בהם ראשי השירות, ראשי מוסד לשעבר, אבדו את דרכם, מדבררים את עצמם לדעת באופן מופקר וחסר אחריות, ואז מברך בשם ובמלכות, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה."
בחודשים האחרונים עדים אזרחי מדינת ישראל לפסטיבל המדכאים, המחלישים, מנמיכי רוח הגבורה, מעודדי תחושות הכישלון וחדוות התבוסתנות, פסטיבל שמהותו היא, כל המרבה להחליש את רוח האומה, לזרוע אווירת נכאים, לרחף על ענני דכדוך וחולשה הרי זה משובח.
שומע את הקולות, רואה את המראות, כואב את השיסוי, מיצר על הפילוג, ואז מברך בשם ובמלכות, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה."
מסופקני האם האדם הסביר מסוגל ויכול להבין את שינויי העומק הקיצוניים בקרב אליטות אלה אשר היו מופת ומודל לחיקוי ועתה אינם אלא משל ושנינה.
בחודשים האחרונים במדינת ישראל האהובה, היהודית והדמוקרטית, הרבה דברים רעים ראו עיניי, את כל הדני והאהוד והבוגי, והתמיר, העמי והידלין, עימם ההיימן והאיילנד והזיו, היאירים והדיסקין והצור, הרשימה ארוכה ובכל זאת כאן אעצור, לברך בשם ובמלכות, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה."
תודה על 76 שנות ניסים וישועות.