בגידת הבנקים

הבנקים מבזבזים מדי שנה מאות מיליוני דולרים בקמפיינים לאומיים מלוקקים במטרה לשכנע אותנו שהם החבר הכי טוב שלנו, חלק מהקן המשפחתי, הם יגשימו איתנו חלומות ויעמדו לצידנו בשעת צרה. סופו של כל שקר להתגלות וכך התגלה פרצופה המכוער של הבנקאות הישראלית שבמטח הקטיושות הראשון הפנתה לתושבי הצפון עורף וסגרה את הסניפים והבנקטים. למעלה ממיליון אזרחים תושבי צפון הארץ הפכו לפליטי מלחמה ונאלצים מזה כחודש לנוע ולנוד ברחבי הארץ בחיפוש אחר מפלט מהמוות וההרס. רבים מהם מיהרו לנוס מבלי שנטלו עמם תעודת זהות שתאפשר להם משיכת מזומנים למחייתם או בטרם הסדירו את מסגרת האשראי החדשה בבנקים. אלו שאין להם לאן לברוח ונאלצו להישאר מאחור, נתקלים בסניפים סגורים ובכספומטים ריקים. מאחור נותרו עזובים ונטושים מאות אלפי קשישים,נכים, חולים, עולים חסרי ישע, חד-הוריות שידם אינה משגת כסף גם בימי שגרה, וכעת מצבם הפיזי אינו מאפשר כלל לצאת לחפש מזון שכן, גם אם ימצאו איזו מכולת פתוחה כיצד ירכשו בה מוצרים אם אין מזומן בכיס? צורם לחשוב שהבנקים העשירים לא מצאו זמן לתוכנית חירום להפעלת הסניפים בשעת מלחמה, זאת בשעה שהם מקדישים ימים כלילות בניסיון להגיע להחלטה האם המנהלים יקבלו מיליון ש"ח שכר בחודש או אולי קצת פחות? האם המצנח יהיה מזהב 18 או 24 קראט? הקמפיינים הטלוזיונים שבהם דגלי כחול לבן, שלטי החוצות, הג'ינגלים ברדיו, מודעות ההזדהות הענקיות בעיתונים, הפליירים והסיסמאות, כמעט הצליחו לשכנע אותנו שהבנקים לטובתנו, שהם חושבים עלינו, שהם רגישים למצבנו ואפילו כמעט התפתינו להאמין שבבנקים יושבים אנשים בשר מבשרנו. אך בשעת מלחמה אנו מגלים שנותרנו לבד ובידינו כרטיס אשראי מוזהב שאין מה לעשות איתו. הכסף שוכב אצלם ותושבי הצפון מתרוצצים בין הפגזים בניסיון נואש לחפש אוכל... כאילו לא די בפדיחה של הסניפים הסגורים, בתוך כל המצב הנורא צץ לו השבוע כמו מתוך בועה מנותקת, מבול טלפונים מפחיד מהבנקים המאיימים על האזרחים כי עליהם להסדיר בתוך 3 ימים את מסגרות האשראי, שאם לא כן ימיט הבנק אסון על המשק הביתי בצורת החזרת חיובי הוראות קבע ועוד כהנה צרות צרורות. לבנקים לא מזיז כלל שההיעדרות מהעבודה פגעה במשכורת יולי ומאיימת לפגוע גם במשכורת אוגוסט של מאות אלפי פליטים. מצב מלחמה? לא אצלנו. האויב מאיים? חכו תראו אצלנו מה זה אויב. טוב יעשה המפקח על הבנקים אם יוציא צו לדחיית הסדר הגבלת האשראי עד חלוף זעם, טוב יעשו שועי הבנקים אם יפיקו לקח ויבנו מערך שעת חירום לעיתות מלחמה בכדי לאפשר לציבור הנצור להוציא כסף ולקנות מזון. טוב יעשו הבנקים אם במקום לבזבז מיליונים על פרסומות, יתרמו את הכסף לארגונים הוולונטריים המנסים להקל על האזרחים. תרומות הבנקים לארגוני הסיוע שזו שעתם הקשה והיפה, בסך שנתי של 1% מרווחיהם היא לעג לרש. חזקו אותם בכסף. כן בכסף ולא פחות ממעשר מרווחיכם צריך להיתרם לקרן לשעת חירום שתעמוד בדיוק לצרכים הבלתי צפויים כמו בעת זו.