מזה כחודש ימים נמצאת מדינת ישראל בלחימה. לחימה צודקת על זכותה וזכות אזרחיה לחיים בשקט וללא כל איום.
כבר עם פרוץ הלחימה, החלטתי, כי חובה עלינו לעשות את כל הצעדים שידרשו, על מנת לשמור על חזית כלכלית שקטה ובטוחה מחד ועל מענה כלכלי לצרכים השוטפים מאידך.
לכן, החלטתי לנקוט בצעדים הבאים:
· בחינה יום - יומית של המשמעויות המאקרו והמיקרו כלכליות של מהלך הלחימה.
· בפעם הראשונה, תוך כדי לחימה ניתן פיצוי לבעלי העסקים, לעובדים למסחר ולתעשייה, לחקלאות ולתיירות. כמן כן יינתן בימים הקרובים מענה להלוואות בערבות מדינה לעסקים הקטנים.
· מערך מס רכוש תוגבר באופן מאסיבי על מנת לתת מענה מהיר ככל האפשר לנזקים הישירים.
· מתן מענה מיידי וישיר למגוון בעיות תקציביות הן בתחום מימון עלויות הלחימה, הן בתחום הסיוע לרשויות המקומיות והן בתחומים נקודתיים אחרים.
מעת לעת נשאל אני על עלויותיה של הלחימה. העלויות הכוללות עדיין אינן ברורות ואינן מדויקות ולכן לא ניתן להגדירן במדויק.
עד היום, עלויות הלחימה הישירות, לפי הערכות מערכת הביטחון, מגיעות לכדי שבעה מיליארד ש"ח. בנוסף, קיימות הוצאות תזרימיות לטיפול במצוקות ובצרכים מיידיים של אזור הצפון המגיעות עד היום לכדי מאות מיליוני ש"ח.
כפי שהתבטאתי בעבר, הנסיבות הביאו לכך כי תקציב מדינת ישראל מבטא סדר יום חדש. ישנו שינוי בסדרי העדיפויות והדבר מחייב לבצע שינויים בתקציב המדינה לשנת 2006.
לכן, החלטתי להציג בפני הממשלה ביום א' 13.8.06 את אופן מימון העלויות השונות ואת שינוי סדרי העדיפויות הכלכליים בתקציב המדינה לשנת 2006 לרבות באמצעות קיצוץ תקציבי במשרדי הממשלה.
הצגתי אתמול לראש הממשלה את השינויים והם אושרו על - ידו.
לשינוי סדרי עדיפויות מספר עקרונות מנחים:
שמירה על מסגרת התקציב -
- רבותיי וגבירותיי זהו הסמן ליציבות כלכלית. "זיגזוג" במדיניות הכלכלית יפגע ביציבות הכלכלית של מדינת ישראל, יפגע באמינות הכלכלה הישראלית וישפיע לרעה על הצמיחה במשק.
- חשוב לזכור, כי למלחמה שנכפתה עלינו יש מחיר כלכלי. מחיר זה אסור שיבוא על חשבון היציבות הכלכלית.
- בצד האחריות לביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. עלינו להפגין אחריות לאומית לכלכלת מדינת ישראל. חשוב לזכור כי דווקא במצב לחימה נדרשת כלכלת ישראל להפגין את חוזקה ואל לנו לפגוע בה.
העיקרון השני אותו התוויתי הוא כי הסתת המשאבים לא תכלול את תקציבי הבריאות, הרווחה, רשויות מקומיות ורק חלק מתקציב המשרד לביטחון הפנים.
אמרתי לראש הממשלה כי משרד האוצר בראשותי לא יהווה מגבלה לפעילות הצבא. לכן, עם קבלת החלטת הממשלה יועברו כבר בשבוע הבא למשרד הביטחון כשני מיליארד ש"ח. כמו כן יינתן מענה שוטף בהיקף משמעותי לצרכים השונים.
למימון האמור ננקוט בשני צעדים מקבילים:
על בסיס עבודה פרטני, ינוצלו סעיפים, בהיקף של מיליארד ש"ח, אשר בהם מעריך המשרד כי לא יספיקו המשרדים לבצע את כל ההוצאות השנה.
כמו כן תבוצע הפחתה רוחבית, בכפוף להחרגות, בהיקף ברוטו של 1.8 מיליארד ש"ח. 600 מיליון ש"ח ישמרו כעתודה תקציבית על-פי הצורך.
נכבדיי,
המשק הישראלי עומד איתן מזה חודש ימים על אף הלחימה בצפון. בכך עדים אנו לחוזקתו וליציבותו. בשלב זה, בעיצומה של הלחימה, כל משרדי הממשלה נדרשים להפגין אחריות לאומית ולשאת בנטל המימון של הלחימה. לא מממנים לחימה יש מאין.
ככל שנקפיד בשמירה על מדיניות כלכלית זהירה ואחראית,
ככל שנקפיד על ריסון תקציבי ונוודא כי הקצאת הכספים אינה פזרנית, וככל שנקפיד לדבוק בעקרונות שהביאו את הכלכלה הישראלית לפריחה כך נוכל לסייע לפיתוח הצפון וכך תהיה חזרת המשק ממצב הלחימה לשגרה, מהירה וקלה יותר.
