כופר חנייה

העותרים בעתירה נשוא סקירה זו הם בעלי חנויות ברחוב דרך העמק שבמגדל העמק. בשעתו ביקשו העותרים במועדים שונים היתרים לשימוש מסחרי (חנויות). כתנאי להנפקת ההיתרים נהגה הוועדה המקומית (לתו"ב מגדל העמק) להחתים את מבקשי ההיתר על טופס התחייבות שרירותי (כך בפסק הדין!) לפיו כל עותר ישא בתשלום כופר חנייה. לאחר שקיבלו דרישות תשלום על סמך טופס ההתחייבות פנו העותרים לוועדת הערר בעניין הכופר, בדרישה לקבל דין וחשבון לגבי דרישת התשלום. הערר נמחק לאחר שהוועדה המקומית (וכמוה עיריית מגדל העמק) התחייבה כי תוקם קרן למימון חניונים, תוך הבטחה שהכספים יופקדו בחשבון הקרן. חלפו חודשים והוגשה עתירה מנהלית, שבעיקרה הטענה כי כל עוד לא הוקמה קרן מיוחדת להקמת חניון ציבורי ולא אושרה תוכנית להקימו, לא ניתן לדרוש תשלום כופר חנייה. בית המשפט (סגן הנשיא אמינוף) קיבל את העתירה וקבע: "נראה לי כי הפרשנות הראויה והמתבקשת של סעיפים 2(ב) ו-3 לתוספת של תקנות מקומות חנייה (הכוונה לאותם הסעיפים בתקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חנייה) תשמ"ג-1983 המסדירות את החובה להתקנת מקומות חנייה ואת האפשרות של תשלום לקרן חניה חלף חובה זו - ע.ט.), היא כי יש לדרוש מרשות מקומית שתקים קרן למימון חניון ציבורי, לפני שתאושר התוכנית להקמת החניון ולפני תחילתן של העבודות לבניית החניון. הקמת קרן בדיעבד, זמן רב לאחר הקמת החניון, כפי שקרה בענייננו, נראה כדבר פיקטיבי שאינו משרת את תכליתן של תקנות מקומות חנייה, שמטרתן בין היתר, לייעד את הכספים של כופר חנייה להקמת חניון ציבורי ספציפי, שמימונו נעשה מאותם הכספים שאמורים להגיע לקרן עוד לפני אישור התוכנית. הרי מה הטעם באישור התוכנית כשהקרן טרם הוקמה כלל ואין וודאות כי כספי כופר חנייה יגיעו לשם." "בענייננו, דרישת משיבה 2 (עיריית מגדל העמק - ע.ט.) כי הכספים של כופר חנייה יועברו לאחר סיום הקמת חניון ציבורי רק מאששת את העובדה כי מימון הקמת החניון הציבורי נעשה ממקור עצמאי אחר והכספים של 'כופר חנייה' נועדו להוסיף בעצם לקופה הכללית של רשות מקומית, אך לא זאת מטרתם של כספי 'כופר חנייה', כפי שהוסבר לעיל." -------------------------------------------------------- עת"מ 1028/06 מאיר בן חיים ואח' נ' הוועדה המקומית לתו"ב מגדל העמק ועיריית מגדל העמק. ניתן ביום 26.6.06 בבית משפט לעניינים מינהליים נצרת. שופט: אהרן אמינוף, סגן הנשיא.