מדינה בעלת עורף חזק

כקוראים רבים, גם אני קראתי את מאמרי השבוע האחרון בעניין "איבדנו את הצפון".ואחרים, קשה לומר שלא הזדעזעתי מחוסר המוכנות וההתנהלות של הגופים האחראים להגן על העורף בשעת חרום. גם אם רק חלק ממה שנכתב ופורסם הוא מדויק ונכון, הרי זה רק קצה הקרחון שיש להעמיק ולבדוק כדי להביא מרפא לכל תחלואות הגנת העורף מבחינה ארגונית, משפטית ובהשקעת משאבים, בעיקר כשלדעת מרבית המומחים אנו צפויים לעימות נוסף. בתחילת שנות ה- 80, כאשר הייתי בתפקיד ראש זירת העורף במטכ"ל אג"מ-מבצעים והייתי אחראי בין היתר על הכנת תוכניות הגנת העורף לשעת חרום, נהגתי לפתוח באימרה "שלעולם לא נוצחה מדינה בעלת עורף חזק ואיתן". זאת, כדי לרומם ולעודד את העוסקים במלאכת הקודש של הכנת העורף למלחמה. בעת הכנת התוכניות עמד לנגד עיני בין היתר הקרב על בריטניה במלחמת העולם השנייה בו הגרמנים, כהכנה לפלישה לבריטניה, הפציצו באופן מסיבי את ערי הממלכה מ- 13 לאוגוסט עד לסוף ספטמבר 1940. כתוצאה מכך נהרגו 27,450 איש, נפצעו 32,118 ונזרע הרס רב וחורבן בערים שהופצצו, בעיקר בלונדון. בסופו של דבר עמדה בריטניה במערכה זו הרבה בזכות חיל האוויר הבריטי, אך לא פחות גם בזכות כושר העמידה של העורף והעם הבריטי בראשותו של ו.צ'רציל. למותר לציין כי ציפיתי באמת ובתמים, שבשנת 2006 לא יופיעו בעורף שלנו אותם כשלים החמורים כפי שהתפרסמו במדיה התקשורתית. הפעם, לשם שינוי, אנו צריכים להודות לתקשורת שחשפה בפנינו את הממצאים החמורים. בשנת 1951 נתקבל בכנסת ישראל חוק המגדיר את המעמד החוקי של הג"א.(הגנה אזרחית) בחוק זה נקבע, כי ייעוד הג"א הינו: "לנקוט את כל האמצעים לשם הגנת האוכלוסיה מפני כל התקפה מצד כוחות עוינים או לצמצם תוצאותיה של התקפה זו, כאשר הדגש יושם על הצלת נפשות". עוד נאמר בחוק זה, כי ראש הג"א ימונה על-ידי שר הביטחון, ובשונה מקצינים אחרים, הוא יהיה כפוף גם למשרד הביטחון ולא רק לצה"ל. בן-גוריון הניח, ובמידה רבה של צדק, שהעורף ומערכותיו חשובים מדי למדינה מכדי שיהיו כפופים רק לצבא.ואז גם טבע את המונח בחזונו "כל הארץ חזית וכל העם צבא". עד כמה שידוע לי, טרם שונה החוק. בדיונים ברמות הגבוהות אצל קובעי המדיניות היתה תמיד התלבטות בין שתי תפיסות עולם, האם לצורך הגנת העורף, כדאי להגביר את יכולת ההתקפה וההרתעה של צה"ל במטוסים בטנקים ובמשאבים נוספים, יותר מאשר להשקיע משאבים רבים במערכת ההגנה האזרחית כמו בבניית מקלטים מתאימים. לעומתו, למשל אמר במועצת ההגנה האזרחית הראשונה (היה דבר כזה) שנערכה בשנת 1952, הרמטכ"ל יגאל ידין ז"ל, ש"העורף הוא המשענת של צה"ל. כל העם חזית והעורף האזרחי הוא הבסיס האיתן שיבטיח צאתם ושובם של לוחמינו במידה וישמר שלם, מוגן ואיתן". כך לדעתי חובה עלינו לנהוג -תוצאותיה של ההתלבטות הינם התוצאה של המוכנות העורף למלחמה של היום. הרשויות השונות, בהן המטכ"ל של צה"ל ופיקוד העורף ומל"ח, מד"א מכבי אש, הכינו תוכניות מפורטות ומשולבות להגנת העורף לשעת חרום. במשך השנים תורגלו ונבחנו תוכניות אלו ויש להניח שגם שונו והותאמו מדי פעם מחדש ליכולתו של האויב. את המל"ח (משק לשעת חרום), למשל, נקבע כי ניתן היה להפעיל ברמה אזורית ובמצב ביניים גם ללא צורך להכריז על מצב מלחמה כולל, והדבר עודכן בתקנות מל"ח בזמנו. הבעיה הינה באי ביצוע ההכנות הנדרשות והפעלתן על-ידי כל האחראים לנושאים השונים, ובאי הבהרת הסמכויות, ויותר מכך על-ידי מקבלי ההחלטות בכל הרמות. לא אכנס לויכוח אם יש צורך בוועדת חקירה ממלכתית, או ממשלתית או בוועדת בדיקה פרמלמטרית או אחרת, אך ברור שהפעם יש לחקור ולעקור מהשורש את תופעות אי הביצוע ובריחה מאחריות. יש להגיע לחקר האמת ולהעניש את האחראים הישירים והעקיפים למחדלים. יש לעשות זאת בזריזות כי הסיבוב הבא כבר בפתח. לו אני הייתי בצוות הבדיקה, הייתי לומד ובודק קודם כל את התלונות שהוגשו על-ידי האזרחים לגורמים השונים בכל תקופת המלחמה ובכל הרמות. הייתי מברר ומגיע לכל האחראים והמופקדים ישירות, כולל רשויות מקומיות והגופים האחראים במשרדי הממשלה ושלוחותיהם. הייתי מעיין בכל דוחות הביקורת וסיכומי התרגילים שנערכו במהלך השנים האחרונות ובודק ומה נעשה בעניינם. הייתי בודק גם את תהליך קבלת ההחלטות ושואל בין היתר את השאלות הבאות: 1. מדוע לא התקיים דיון בממשלה על הכנת העורף הצפוני לפני היציאה למלחמה? 2. האם בעת ההחלטה על היציאה למבצע מסרו גורמי המודיעין כי צפויה נפילה של אלפי טילים על יישובי הצפון וכי למעלה ממיליון אזרחים ישבו למעלה מחודש במקלטים? 3. מדוע לא הופעל חוק מל"ח, ואפילו חלקית? מדוע הוא נדחה והאם מסיבות פוליטיות? 4. מדוע בדיון העיקרי על הכנת העורף למלחמה אצל שר הביטחון לא נוכח אלוף פיקוד העורף? 5. מה נאמר והוחלט בשנים האחרונות בעת דיוני התקציב באשר להכנת העורף לשע"ח?והאם מה שאושר,נוצל וכיצד? 6. מדוע קרסו השירותים הממשלתיים לתושבי הצפון ומדוע לא פונו התושבים מוקדם יותר? לכן יש לקחת ברצינות יתר את הכנת העורף לשעת חרום. צדק בהחלט ראש הממשלה, מר אולמרט, שאמר כי יש להתכונן לתרחישים הקשים ביותר. יש לבצע את כל הבדיקות, לתקן את כל הכשלים, לרענן את תוכניות ולקבוע לוח זמנים קשיח לביצוען. כדאי גם להקים גוף מיוחד עם סמכויות יתר, אשר יבדוק את תיקון הממצאים לאורך זמן. ויפה שעה אחת קודם. אכן עבודה רבה למי שיעסוק בעבודת קודש זו.